סיכום פסיקה בתיק בג"ץ 4635/16: רוית צור וייסלברג ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ואח'

מספר העותרות בתיק זה כלל את רוית צור וייסלברג, אורלי וייסלברג צור והאגודה לשמירת זכויות הפרט. העותרות ייצגו בידי עו"ד חגי קלעי. המשיבים כללו את מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים ושר הפנים, שיוצגו בידי עו"ד נחי בן אור. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ונדונה בפני השופטים חנן מלצר, ניל הנדל וג'ורג' קרא.

ענייני העתירה

העתירה עסקה באופן שבו מדינת ישראל רושמת ילדים שנולדו לבנות זוג מאותו המין. העותרות ביקשו מבית המשפט להתערב ולכאורה להורות על שינוי במדיניות המשרד הפנים ובחוק מרשם האוכלוסין, כך שיירשם שירות הילדים כבנות זוג אימהיות על פי הודעת הלידה בלבד. נוסף על כך, ביקשו העותרות לבחון את השיטה הנוכחית שבה רישום "שם האב" מוגדרת באופן שמגביל את הרישום לאבות בלבד ולא מאפשר רישום אימהות ככאלה.

תהליך הדיונים והחלטות

תחילת הדיון בעתירה נתקיימה בשנת 2016, כאשר בית המשפט הוציא צו על תנאי אשר דרש מהמשיבים להסביר מדוע לא יכירו בילדים של בנות זוג מאותו מין כילדים של שתי בנות הזוג על פי החוק הנוכחי. בית הדין גם ביקש לדעת מדוע לא תורחב ההגדרה החוקית כך שתכלול גם "אם" תחת הקטגוריה הקיימת של "שם האב".

במהלך הדיונים ניתנו מספר החלטות להארכת מועדים עבור הצגת תגובות והגשת עדכונים. נקבע כי המשיבים יגישו הודעת עדכון על התפתחויות באוקטובר 2018, והעותרות היו רשאיות להגיב על הודעות אלו. בנוסף, נדרש מבית המשפט לעקוב אחר התקדמות עבודת צוות חשיבה ממשלתי שבחן את סוגיית צווי ההורות.

פסק הדין הסופי

בסופו של דבר, בית המשפט העליון, בעודו מנתח את הטענות, מצא שאין מקום כעת לשנות את הפרקטיקה הנוכחית של הרישום. כל אחד מהשופטים הדן בתיק הביע דעות רעיוניות על ההשלכות הסוציאליות והמשפטיות של העתירה, אך הקביעה הסופית של בית המשפט הייתה לדחות את העתירה. עם זאת, הוצע כי הנושא ימשיך ויידון במסגרת מעמיקה יותר של שינויים חקיקתיים כוללים.

סיכום ותובנות

התיק הזה מעלה סוגיות רחבות הנוגעות לשוויון זכויות בתחום חיי המשפחה, ובפרט בקרב משפחות חד-מיניות. העתירה טענה כנגד המדיניות הקיימת של רישום ילדים למרשם האוכלוסין, וטענה שיש בה אי התאמה לרוח החוק המודרני והשוויון החברתי הנדרש כיום. בעוד שהשופטים הכירו בקושי שהוצג על ידי העותרות, הם גם הדגישו את הצורך בהתייחסות חוקית פורמלית לנושא, והזמינו את המחוקק להציע תיקונים שיסדירו את העניין באופן חד משמעי וברור.