דיון בג"ץ 3689/15 - פלונית נגד בית הדין הרבני והיבטים שונים של המחלוקת

העתירה הנוכחית נסובה על מחלוקות משפטיות בין פלונית ובעלה לשעבר "פלוני" לבין בתי הדין הרבניים בתל אביב ובירושלים, כאשר הסוגיה המרכזית היא האם פלונית זכאית לכתובת הנישואין והתוספת שלה, לאור התנהלות מסובכת מצד בעלה לשעבר.

פלונית ובעלה לשעבר, תחת ההליך של גירושין, חתמו על הסכם בשנת 2011 שבו נאמר כי פלונית מוותרת על כתובתה עם סידור הגט. המחלוקת נגזרת ממצב בו התברר כי הבעל היה בקשר עם אשה נוספת בפולין ואף ילד נולד מן הקשר הזה. בעקבות גילוי זה, טוענת פלונית כי לו ידעה על הרומן ובת הנולדה, לא הייתה מסכימה לוותר על הכתובה, ולכן היא דורשת את התמורה הכספית לה היא זכאית.

בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, שדן במקרה מלכתחילה, קיבל את עמדתה במובן מסוים, בכך שחייב את הבעל לשלם את בכתובה, בעיקר בהתחשב בהתנהלותו במהלך המהלכים המשפטיים. ההליך כלל הסכמה לבדיקת פוליגרף שקבעה כי הבעל דיבר בשקר, לאחר שהתחזה בבדיקה בשם בדוי.

הבעל ערער על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול, שטען כי אין הוכחה מוחלטת לכך שפלונית לא הייתה מוחלת על כתובתה במצב בו תידע על השקר. הם הציעו כי המצב יכול היה להיות הפוך – שהיא הייתה מוותרת על הכתובה כדי להשתחרר מקשר זה, שכן קיימת אי-וודאות לגבי מה היה קורה אילו ידעה על הבגידה.

• השופטים בבית הדין הגדול הדגישו את הצורך בהסכמה משותפת לגבי הפוליגרף, ואת הבעייתיות בהסתמכות עליו לחיוב או פטור בכתובה.
• בית המשפט העליון, בראשות השופט רובינשטיין, לא קיבל את העתירה של פלונית, והשאיר את פסיקות בתי הדין הרבניים בתוקפן, בטענה שאין די בעובדות המוצגות כדי לשנות את ההחלטות שהתבצעו בבית הדין הרבני הגדול.

במהלך הדיונים, נדונו גם היבטים טכניים כמו אישורי תאריכים להארכת מועדים והגשה מחודשת של מסמכים, כמו גם הסברים מצד היועץ המשפטי לשיפוט הרבני. השופט דנציגר אישר תחילה בקשות להארכת מועדים, ובשלב מאוחר יותר הוחלט להעביר את הדיון להרכב.

תגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הייתה אף היא בקריאת הדיון המוצע והבהרת משמעויותיו לעניין פסיקות הקודמות.

לסיכום, בג"ץ 3689/15 ממחיש את המורכבות בהליכים משפטיים של גירושין ושאלות לגבי זכאות כלכלית בתום חיי הנישואין, תוך שימת דגש על אמינות הסכמים והליך משפטי הוגן בין הצדדים.