תקציר הבג"ץ: מועצות מקומיות נגד הרשות הממשלתית למים ולביוב

בג"ץ 3035/15 התחיל בעקבות עתירה שהגישו מספר מועצות מקומיות בצפון הארץ כנגד הרשות הממשלתית למים ולביוב ותאגיד המים האזורי "פלג הגליל". העתירה נוגעת למחלוקות בין המועצות המקומיות לבין הממשלה בנוגע לאספקה ומחירים של שירותי מים וביוב ביישוביהן.

העותרות, המורכבות ממועצות מקומיות כמו סאג'ור, בית ג'ן, חורפיש וראמה, טענו כי ישנם קשיים כלכליים המגיעים בעקבות הסדרים חדשים שקבעה הרשות הממשלתית. הן טוענות כי כללים חדשים וגובה דמי הקמה למערכות מים וביוב פוגעים ביכולת שלהן לתכנן ולתחזק כהלכה את המערכות הציבוריות הנחוצות לרווחת תושביהן.

במטרה לפתור את הבעיות הכלכליות והחוקיות שהוצגו, התקיימו מספר דיונים בבג"ץ, בהם נשמעו טענות הצדדים השונים. הדיונים התקיימו בפני מספר הרכבים בבית המשפט העליון, כאשר במהלכם נערכו מספר שינויים בתאריכי הגשת תגובות והתאמות לפרוצדורות נדרשות.

הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהייתה הצד המותקף בעתירה, נדרשה למסור הודעות מעדכנות בנוגע למצבן של המועצות המקומיות. אלו נדחו מספר פעמים, כאשר המשיבה ניצלה את זכותה לדחיית מועדי הגשת ההודעות המעדכנות והתשובות, אך התחייבה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, על מנת לא לפגוע בהתקדמות הדיון בעתירה.

• ביום 15 באוגוסט 2016, המשיבה התחייבה להגיש הודעה מעדכנת בנושא, ובוצעו סידורים שחייבו את הרשות הממשלתית להתייחס לטענות העותרות עד תאריך שהוסכם מראש.
• בשלבים המאוחרים יותר, התקיימו דיונים בצורך לאחד את העתירה הזו עם עתירות אחרות שהוגשו במקביל כנגד מדיניות המים והביוב הלאומית ונדונו בפני אותם שופטים ועל נושאים דומים. האיחוד התבצע על מנת ליעל את הדיון המשפטי ולהתאים את הפסיקות.

עתירה זו מהווה דוגמה למאבק רשויות מקומיות בהיבטים משפטיים אל מול מדיניות ממשלתית כללית, ובמקרה הזה באחריות על משקי מים וביוב. הסוגיות המרכזיות נובעות מהתאמות כלכליות וחוקיות מיושנות אל מול מציאות חדשה ומתפתחת אשר גורמות למועצות המקומיות להרגיש שאין ביכולתן לעמוד בדרישות החדשות.

במהלך התהליך, דן בג"ץ גם בשאלת שילובם של תאגידים מים אחרים בעתירה, ובסופו של דבר הוחלט כי יש לשלב את תאגיד "פלג הגליל" כמשיב, על מנת לקבל תמונה רחבה יותר של הנושא לכל הנוגעים בדבר.

בית המשפט העליון נדרש להחליט על אופן הטיפול בעתירה ולאחסון החלטות שיתקבלו בכל הנוגע למעמד המועצות המקומיות ולאופן חלוקת האחריות על משקי מים וביוב. התהליך מתמשך אך לא הושלם במלואו, כאשר המועד להחלטה סופית נדחה עקב עומס בסוגיות נוספות והוראות להתמודד עם כל הבעיות בנפרד כדי לאפשר פתרון נרחב וצודק.

בסיום, עתירות מסוג זה מלמדות על הצורך לעקוב אחר יישום הרפורמות בהחלטות ממשלתיות ועד כמה הן משפיעות על חיי התושבים ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות. המקרה משקף את המתח בין רצון הממשלה להנהיג שינויים לטובת הכללים המדיניים, לבין צרכים אמיתיים של רשויות מקומיות להגן על יכולת הקיום שלהן.