תיק בג"ץ 2828/16: מאבק משפחות הרס הדירות בעקבות פיגועי טרור

במקרה שנדון בתיק בג"ץ 2828/16, אחמד אבו זיד, ג'אסר אבו אלרוב ועמותת המוקד להגנת הפרט תבעו את מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והיועץ המשפטי לאיו"ש. העותרים ביקשו מבית המשפט העליון לבטל צו הריסה ולהפסיק את החרמת דירותיהם בעקבות פיגוע טרור שבוצע על ידי בן משפחתו של אחד העותרים.

המחלוקת המרכזית התמקדה בצו הריסה שהוצא לדירת המגורים בכפר קבאטיה, בעקבות פיגוע שהתרחש בירושלים ובו נרצחה השוטרת הדר כהן ז"ל וכמה שוטרים נוספים נפצעו. בני משפחתו של מחבל שהיה מעורב בפיגוע ביקשו להגן על זכויותיהם ולמנוע את ההריסה, בטענה כי הם לא היו מעורבים באירוע וכי הצו פוגע בזכויותיהם הבסיסיות.

הדיונים בבית המשפט העליון כללו מספר ישיבות. במהלכן, נדונו טענותיהם של העותרים, שהוצגו על ידי עורכי הדין גבי לסקי, מיכאל ספרד ולימור גולדשטיין. הם ביקשו להרחיב את הרכב השופטים שישמע את העתירה, בניסיון להציע שיקולים נוספים שיצדיקו בחינה מחודשת של חוקיות תקנה 119, שעל פיה הוצא צו ההריסה.

בית המשפט העליון, בראשות המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופטים נ' הנדל וא' שהם, דן בבקשה ובסוגיות הכרוכות בתקנה 119, המאפשרת הריסת בתי משפחות מחבלים כצעד של הרתעה. עם זאת, הבקשה להרחבת הרכב נדחתה בטענה שאין צורך בכך, שכן פסק הדין נחשב ליציב ותקנה 119 כבר נבדקה בהרכבים שונים בעבר.

במהלך הדיונים, נתבקש בא כוח המדינה לעדכן אם קיימת חוות דעת מעודכנת לגבי יעילות ההרתעה של הריסת הבתים. בא כוח המדינה, עו"ד רועי שויקה, התבקש להגיש את חוות הדעת, או לכל הפחות להודיע עליה לבית המשפט. העותרים מצידם קיבלו אפשרות להגיב לטענות המדינה, כולל בנוגע לזכויותיהם של הקטינים במשפחת העותר.

• בית המשפט התיר להפעיל את צווי ההריסה תוך שמירה על הצדדים להגיב על העמדות המוצגות.
• עו"ד גבי לסקי חזרה וטענה כי הפעולה אינה עומדת במבחני סבירות והכרח, כאשר המשפחות חפות מפשע לא צריכות לשלם על פעולות קרוביהם.
• שופטי העליון הביעו את הסתייגותם משימוש בתקנה זו אך מצאו כי אינה מצריכה שינוי בהרכב המשתתפים בהחלטות בנידון.

בהחלטה האחרונה שניתנה על ידי בית המשפט העליון, נקבע כי פסק הדין יהיה אופרטיבי בעוד עשרה ימים, מה שנותן למשפחות המושפעות זמן להתארגן לפני ביצוע ההריסה. בכך, נסגר פרק חשוב בתיק שסוקר מחלוקות עקרוניות סביב סוגיית הריסת בתי המשפחות, והאופן שבו המשפט שוקל סוגיות של ביטחון לאומי מול זכויות אדם פרטניות.