סקירת מקרה: עיכובי משטרה והתנוונות עתירות בג"ץ

בשנת 2012 הוגשו שתי עתירות לבג"ץ, 2547/12 ו-6389/12, בהן העלו מספר תושבים, ביניהם מרגריטה קומריסטי, ישראל שלמה, אילן ונונו ושגיב קורנברג, טענות שונות נגד הרב שלמה שלוש, רב העיר חיפה ודיין בבית הדין הרבני בעיר.

העותרים טענו כי קיימים פגמים בהתנהלותו של הרב שלוש בתפקידו הציבורי. לטענתם, הכוחות השלטוניים שהיו אחראיים על מינויו של הרב שלוש ואכיפתו ייתכן שסייעו להמשך תפקודו, למרות טענות על הפרות מסויימות במסגרת תפקידיו השונים.

המקרה הגיע לדיון בפני שופטי בית המשפט העליון - הנשיא א' גרוניס, השופט ח' מלצר והשופט ע' פוגלמן. במסגרת הדיונים עלתה דרישה לחקור לעומק את הטענות נגד הרב שלוש, ולבדוק את סוגיית חתימתו של מר אברהם ויצמן, אחד מהעותרים, על תצהיר שהגיש בפני בית המשפט. ויצמן הצהיר שלא חתם על שום מסמך, בעוד עורך דינו דיווח שהחתימה נעשתה בפניו, מה שהוביל לזימון ויצמן לחקירה משטרתית.

לאורך הזמן, התיק המשיך להסתבך עם הידיעות על פטירתו של הרב שלוש, מה שגרם לעורכי דין מטעם העותרים להכריז בפני בית המשפט כי בעקבות מותו, הם מבקשים למחוק את העתירות.

• עו"ד ענר הלמן, שייצג את המדינה, ביקש מספר פעמים ארכה למתן הודעה מעדכנת על המצב הקיים בתיק.
• עו"דים מטעם העותרים בקשו אף הם, לדון במחיקת העתירות מאחר ורבים מהעניינים שהועלו התייתרו עם פטירתו של הרב.

לבסוף, בהחלטה שהתקבלה בדצמבר 2014 הוחלט למחוק את שתי העתירות, לאור הדרישות למחיקה והעובדה ששיקול ההמשכיות בתיק לא היה פרקטי לאחר מותו של המשיב המרכזי, הרב שלוש. בנוסף לכך, בית המשפט מצא שאין צורך בצו להוצאות על הצדדים, כלומר, לא הוטלו הוצאות משפט על העותרים ולא על המדינה.

העתירות נמשכו לאורך פרק זמן משמעותי, והדיונים כוללים ריבוי פרטים טכניים ודיונים בענייני צורת הדיון, רבים מהם לא קיבלו את הפתרון השיטתי המעמיק שהוא ראוי אליו מבחינת בירור הטענות עצמם. עם מחיקתן, לא התקבל כל פסק דין מהותי לענייני הטענות הפומביות שהועלו במקור על ידי העותרים נגד הרב.