תקציר מקרה בג"ץ 2209/17 - פלוני ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון

בג"ץ 2209/17 עוסק בעתירה שהגישו שלושה עותרים (אב ושני בניו) נגד מדינת ישראל, הכוללת את משרד הביטחון ואת מנהלת התיאום והקישור. מדובר בעתירה בה מבקשים העותרים להימנע מהחזרתם לשטחי יהודה ושומרון, בטענה כי חייהם נמצאים בסכנה שם. לאור טענות אלו ובקשתם למתן צו ביניים, נתקבלה החלטה ראשונית למניעת הרחקתם מישראל עד להכרעה בעתירה.

העותרים טוענים כי בעבר נעצרו על ידי הרשות הפלסטינית בחשד לשיתוף פעולה עם שירות הביטחון הכללי של ישראל, ולטענתם קיימת סכנה ממשית למעצר נוסף ואף לפגיעה בחייהם אם יוחזרו לשטחי יהודה ושומרון. בשל כך הם ביקשו אישורי שהייה זמניים בישראל.

בקשתם למתן צו ארעי נענתה תחילה, והצו האוסר על הרחקתם מישראל נכנס לתוקף זמנית עד לדיון נוסף. עם זאת, הוגשה תגובה מטעם המשיבים שטענה לאי מיצוי הליכים מצד העותרים, כלומר שהעותרים לא פנו לגורמים המתאימים טרם הגעתם לבית המשפט בדרישה למתן סעד.

המשיבים, באמצעות עו"ד פנחס גורט, טענו כי הבקשה והעתירה צריכות להידחות משום שהעותרים לא פעלו לעיתים במסגרות הזמינות בערכות אחרות לפתרון המחלוקת, ובייחוד לא פנו לוועדת המאויימים ולקצין המאויימים. לאור זאת, הציעו העותרים להודיע לבית המשפט האם אפשר למחוק את העתירה ללא צו להוצאות, משמע - העותרים ייסוגו מטענותיהם.

• העותרים נדרשו לשלם אגרה, אולם לא הצליחו להציג מסמכים המוכיחים את מצבם הכלכלי, ובקשתם לפטור מאגרה נדחתה. ניתנה להם אפשרות להגיש בקשת פטור מתוקנת.
• חרף הצעה למחוק את העתירה ללא הוצאות, העותרים הודיעו שהם עומדים על העתירה שלהם.

לבסוף, בית המשפט קבע כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שתי סיבות עיקריות: הראשונה - אי מיצוי הליכים, והשנייה - שהעתירה הוגשה מוקדם מדי, לפני שנעשה ניסיון כנה לנצל את כל האפשרויות הקיימות לפתרון הבעיה בדרכים אחרות.

בהחלטה נקבע כי הצו הארעי שהאוסר את הרחקתם יעמוד בתוקפו למשך שבעה ימים נוספים כדי לאפשר לעותרים לפנות לגופים הרלוונטיים שהוזכרו קודם לכן, לקבלת פתרון לסוגייתם. הוחלט גם שהעותרים ישאו בהוצאות משפט של 1,500 ש"ח למדינה. העותרים נקראו לפנות בהתאמה לוועדה ולקצין המאויימים כדי לבדוק את מצבם ועניין שאמירתם.

חשוב לזכור שבמקרים כאלו, כאשר מתעוררות סוגיות ביטחוניות ואנושיות רגישות, ישנה חשיבות לטיפול מקדים במערכת התיאום והקישור שבין מדינות וגורמים אזרחיים לפלסטינים. המקרה שבפנינו מדגיש את חשיבותם של הליכים מוקדמים והנכונות להציג הוכחות ומשאבים מתאימים בדרישה לסעד משפטי.