פסיקה בנושא גירושין בין בני זוג לאחר שנים של פרידה

הסיפור מתחיל בשנות ה-80 כאשר פלוני ופלונית נישאו בשנת 1986. חיי הזוגיות שלהם לא צלחו וחייהם המשותפים הסתיימו זמן קצר לאחר מכן. לבני הזוג יש בת אחת, שכיום היא בגירה ולעולם לא הייתה בקשר עם אביה, פלוני.

בשנת 1988, לאחר פרידתם, פנה פלוני לבית הדין הרבני האזורי בבקשה לגירושין. אחת הסיבות לכך שהליכי הגירושין לא הושלמו עד כה היא דרישת בית הדין שהגט יינתן רק לאחר תשלום הכתובה, שנקבעה על סך של 140,000 דולר ארה"ב. פלוני לא עמד בדרישה זו עד היום.

במהלך השנים חויב פלוני לשלם מזונות לפלונית ולבתם בהתאם להחלטות בית המשפט לענייני משפחה. המזונות עבור הבת פסקו כשהגיעה לבגרות, אך הוא עדיין מחויב במזונות לפלונית.

פלוני טוען כי סכום המזונות הכולל ששילם עד היום עומד על 755,800 ש"ח ומבקש לקזז סכום זה מהכתובה כדי לאפשר את סיום נישואיהם. פנייה זו לא זכתה לאהדה בבית הדין הרבני האזורי, אשר דרש מפלוני להגיש אסמכתאות הלכתיות לטענותיו. לאחר שלא עשה כן, חויב בהוצאות בסך 2,500 ש"ח לטובת פלונית.

תהליך הגשת העתירה לבית המשפט העליון

במציאת עצמו ללא פתרון בבית הדין הרבני, פנה פלוני לבית המשפט העליון בבקשה לצו על תנאי. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דן בעניין ובחינת טענותיו. פלוני טען כי במהלך השנים החובות והעלויות העצומות שהצטברו מסכימים עם חיוביו הכספיים האחרים ולכן יש לקזז את חוב הכתובה ממזונות אלו.

במהלך הדיונים, נציגי בית הדין הרבני הגדיל והמשיבה פלונית הגישו את עמדותיהם והציגו את ההליכים שנקטו עד כה. גם הם לא ראו סיבה לשנות את החלטות בית הדין הרבני.

החלטת בית המשפט העליון

לאחר שקילת כל הטענות שהוגשו והקשבה לכל הצדדים, החליט בית המשפט העליון לדחות את העתירה של פלוני. בפסק דינו, הדגיש השופט דנציגר כי פלוני לא סיפק את האסמכתאות להן נדרש בבית הדין הרבני האזורי, ולכן הוא אינו יכול לצפות לסיוע מבית המשפט העליון.

כתוצאה מההחלטה, פלוני חויב בתשלום הוצאות משפט נוספות בסך 5,000 ש"ח לטובת פלונית.

הפסיקה ניתנה ביום ט"ו בסיון התשע"ו (21.6.2016) והדגישה את החשיבות בהספקת ראיות התומכות בטענות ולדרכי פעולה תקינות בבית הדין הרבני.

סיכום

המקרה מצביע על המורכבות והקשים הקיימים במקרים דומים של גירושין, במיוחד כאשר מדובר במחלוקות הכספיות והחובות הרבים המצריכים פתרון משפחתי ומשפטי כאחד. הפתרון לא נמצא בקלות ורק לאחר דיונים רבים והתקדמות בין ערכאות משפטיות שונות.