תקציר החלטות בג"ץ 1971/15 - מוניב רביע אלמסרי נ' הפרקליט הצבאי הראשי

בג"ץ מספר 1971/15 עוסק בעתירה שהוגשה בשם מוניב רביע אלמסרי ומסרי מוניב, בה ביקשו להלין על התנהלות הפרקליט הצבאי הראשי כנגד אירוע שהתרחש ביום 15 במאי 2011. בתאריך זה, בעיצומה של צעדה לציון "יום הנכבה", הגיעו מאות פלסטינים וזרים לשטח בקרבת הגבול בין לבנון לישראל. מירי של חיילי צה"ל לעברם, לפי טענת העותרים, נפצע מוניב רביע אלמסרי באופן קשה.

המשיבים, בראשות עו"ד ענר הלמן, נדרשו לפתוח בחקירה פלילית אודות הפציעה, והנושא נערך לדיון בבית המשפט העליון, בסדרה של התדיינויות שנמשכו שנים. בדיונים השתתפו השופט ס' ג'ובראן, השופט א' שהם והשופט מ' מזוז.

במהלך ההליכים, נדונו מספר בקשות להארכת מועד להגשת תגובות והתקיימו מספר דיונים במעמד שני הצדדים. בעת שהוצגה העתירה שאלו השופטים את העותרים אם יהיו מוכנים לחזור בהם מכיוון שהצד השני מוכן לדון בהשגה לאור טענותיהם, ואף הומלץ על דיון נוסף אל מול היועץ המשפטי לממשלה.

• ביום 18 ביולי 2017, השופט א' שהם קבע שיש לדחות את העתירה, והשופטים ג'ובראן ומזוז הצטרפו לדעה זו.
• לאורך הדרך התקיימו מספר ניסיונות לגישור ולהידברות בין הצדדים, בהם הוצעו מספר פתרונות ללא כל הסכמה מצד העותרים.
• מספר בקשות להשלמת פרטים והתייצבות נדחו, ונראה כי השגרה המנהלתית גרמה לעיכוב בהחלטת הסופית.

בנוסף, לצד בחינת המצב המשפטי, התקיימו עדכוני מצב מטעם הפרקליט הצבאי הראשי, ובסופו של דבר, לאחר שלא נמצאה התייחסות ראויה מצד העותרים להצעות הגישור, הסתיימה הסאגה בהמלצה לחזור מהעתירה, שבסופו של דבר נדחתה.

תקדים זה ממחיש את המורכבות המשפטית והביורוקרטית בסוגיות המערבות את צבא וביטחון, במיוחד כאשר מדובר במקרים המצויים בגבולות מדינת ישראל והעימותים המתרחשים בחזית הצפונית מול לבנון. המצב מראה כיצד הליכים משפטיים יכולים להמשך פרקי זמן ארוכים ללא פתרון מוכר, ולעיתים הסוגיות נשארות ללא החלטות מעשיות שמשפיעות במיידית על התנהלות האירועים בשטח.