תקציר המקרה: בג"ץ 1971/15 - מוניב רביע אלמסרי ואח' נ' הפרקליט הצבאי הראשי

העותרים, מוניב רביע אלמסרי ואחיו מוניב מסרי, פנו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבקשה למתן צו על-תנאי נגד הפרקליט הצבאי הראשי. העניין המרכזי בסיפור המקרה הוא פציעתו של מוניב רביע אלמסרי בתקרית ירי שהתבצעה על ידי חיילי צה"ל בגבול בין ישראל ללבנון.

האירוע התרחש ביום "יום הנכבה" ב-15 במאי 2011, כאשר קבוצות של תושבים פלסטיניים וזרים צעדו מכיוון לבנון לעבר גדר הגבול עם ישראל. במהלך ההפגנה החלו חלק מהמשתתפים לזרוק אבנים לעבר כוחות צה"ל, שהגיבו בירי לאזור, ובמהלך זה נפצע המוניב רביע אלמסרי קשה לפי טענתו.

ב-2012 פנה הסב של העותר למשיב בבקשה לפתיחת חקירה פלילית בנושא, אך הפרקליטות הצבאית החליטה לא לחקור את המקרה בטענה שאין עילה מספקת לכך. בעקבות דחיית הבקשה, העותרים פנו לבית המשפט על מנת לחייב את מצ"ח לפתוח בחקירה פלילית.

• במאי 2015 הובאה הבקשה לדיון עם דרישה לתגובת המשיב תוך 45 יום.
• ביולי נקבע התיק לדיון בפני הרכב, אך שוב ביקשו המשיבים הארכה.
• באוקטובר 2016 הדרישה הייתה מהמשיב להגיש הודעה מעודכנת, ולאחר מכן שוב נדרש להארכה עד דצמבר.

בינואר 2017 הוחלט להמשיך בדיונים בתקווה להגיע להחלטה סופית, ובפברואר אותה שנה שוב נדרש המשיב להגיש תגובה מעודכנת. באותו החודש נפגשו השופטים: סלים ג'ובראן, אורי שהם ומני מזוז והציעו לעורכים לשקול שוב את המשך הכרעת המקרה. הם אף התקרבו להחלטה כאשר פסקו נגד הצורך בפתיחת חקירה פלילית.

שני הצדדים קיבלו שוב שהות לפי בקשת באי כוחם לעיון מחודש בנסיבות, ולבסוף המקרה נחתם בהחלטה סופית ביולי 2017, בה הוחלט באופן רשמי שלא לחייב את המשיב לפתוח את החקירה, מאחר ולא הוכחה עילה מספקת לכך לפי חוקי מדינת ישראל. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל שלושת השופטים.

סיכום המקרה מראה על מורכבות רבה שפותחה לאורך שנים של דיונים בבית המשפט הגבוה לצדק על עניין רגיש ונוגע ללב בענייני זכויות האדם ויחסים בינלאומיים. תהליך זה מדגים את המורכבות והזהירות הנדרשת בעיסוק במפגשים אלימים עם גופי ביטחון מדיניים והשפעתם על הזכויות האישיות.