תקציר תיק בג"ץ 1950/16: ינון עמרני נגד מדינת ישראל

ינון עמרני הגיש עתירה לבג"ץ כנגד מדינת ישראל במספר עניינים שנגעו להליכים משפטיים בהם היה מעורב, הן במסגרת ענייני שחרור והן בתחום גביית קנסות. עתירה זו, שנפרסה על פני מספר החלטות ומועדים, הוגשה בניסיון לפתור כמה סוגיות שעמדו על הפרק.

העתירה הראשונה הוגשה ב-8 למרץ 2016 ובה בקש ינון עמרני לדחות את מועד תשלום פיצוי שנגזר עליו במסגרת תיק פלילי בבית משפט השלום בנתניה. עמרני טען כי לא קיבל הזדמנות מלאה להציג את ענייניו בפני הגורמים המוסמכים לפני הגשת הערעור לבג"ץ וכי הליך גביית הקנסות לא היה ברור דיו.

בשלב הראשוני נדרש עמרני להתמודד עם בקשות שהוגשו לבית המשפט בנוגע לאופנים בהם ניגבו ממנו האגרות. השופטת הרשמת ליאת בנמלך קבעה בהחלטתה מה-10 במרץ 2016 כי עמרני יחויב "אך ורק באגרת אסיר" ועל כן לא יוטלו קנסות נוספים מעבר לקבוע.

בהמשך הדיונים, השופט י' דנציגר, אשר נדרש לבחון את בקשת העותר לדחות את תשלום הפיצוי, קבע כי יש ליתן למדינה ארכה עד ל-14 במרץ 2016 על מנת לספק הבהרות נוספות בנוגע לדון בדיון השחרור בוועדת השחרורים ובקשות נוספות שהוגשו על ידי עמרני.

לאחר מכן, חברו לפנים סיבות נוספות שהובילו לדחיית הדיון, בין היתר בנוגע למידע חסר שהעותר עצמו לא הציג בנוגע למצבו הכלכלי. כך ביום 17 במרץ התקבלה החלטת מנהל רשות האכיפה והגבייה בהשגה של עמרני, אשר דרשה ממנו להגיש מסמכים נוספים, כמו חשבונות בנק ואישורי הכנסה. המנהל ציין שהבקשה תידון מחדש אם עמרני ימציא את כל האישורים הרלוונטיים.

ב-21 במרץ נחתמה ההחלטה על ידי שופטי ההרכב שכלל את השופט ס' ג'ובראן והשופט נ' הנדל, שהתקבלו כי הזמן להמשך בירור הטענות לא בשלו בטרם יצרף עמרני את המסמכים הדרושים. בית המשפט כיוון על כך, שידריך את עמרני להתמודד כראוי עם ההליכים המשפטיים, אך הסביר כי יש לעיתים קשיים מובנים עבור אנשים המנהלים את ענייניהם המשפטיים מבין כתלי הכלא.

• בפני עמרני הונחה האפשרות כי אם יעמוד בכל הדרישות ויציג את המסמכים הנדרשים, תוכל הבקשה לבדיקה מחודשת.
• נקבע כי ההליכים צריכים להיות בהירים ונגישים לכל הצדדים, במיוחד כאשר מדובר באסירים המתמודדים עם הכבדות הפרוצדורליות של המערכת.

לסיכום, בעוד שהעתירה נדחתה על הסף, הותירו השופטים דלת פתוחה לעמרני להשלים את המסמכים הדרושים כדי לקדם את בקשתו בפורום הנכון. החלטות אלו מדגישות את החשיבות של נהלים מחושבים וברורים אף במצבים שבהם המעורבים מתמודדים עם מגבלות מיוחדות.