תקציר תביעת בג"ץ 1711/17 - סיאם ונהיל נוארה נגד פרקליטות מחוז ירושלים ובן דרי

הסיפור העומד מאחורי תיק זה נוגע לאירוע טרגי שהתרחש ביום 15 במאי 2014 בעיירה ביתוניא שבנפת רמאללה, בו נהרג בנם של העותרים, סיאם ונהיל נוארה. לאחר האירוע, הוגש כתב אישום נגד בן דרי, שהיה מפקד כיתה במשמר הגבול, בגין עבירת הריגה. על פי האישום, דרי ושוטרים נוספים הוצבו בנקודת תצפית לצורך מניעת התפרצות מפגינים, תוך שמירה על הוראות ירי.

הפרשה הגיעה לבית המשפט העליון בעקבות עתירה שהגישו ההורים, באמצעות עורכי דינם פיראס עסלי ויזיד קעואר, בדרישה מהמדינה לחזור בה מהסדר הטיעון שנחתם עם דרי, שלטענתם אינו משקף את חומרת האירוע. הם טענו כי הסדר זה פוגע בזכויות המנוח ובצדק. מנגד, המדינה, המיוצגת על ידי עו"ד מיטל בוכמן-שינדל, ובא כוחו של דרי, עו"ד ציון אמיר, טענו כי ההסדר מבוסס על ראיות מוצקות.

• במסגרת ההליכים, בית המשפט נדרש לבקשות רבות מטעם הצדדים, כולל בקשות לדחיית מועדי דיון ולהארכות מועדים, בעיקר מטעמו של דרי.
• ביום 22 בפברואר 2017, השופטת ע' ברון הוציאה הוראה למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה תוך שישה ימים.
• ב-1 במרץ 2017, נקבע שאין בכוונת המשיבים להציג את הסדר הטיעון עד להכרעת בג"ץ.
• ב-22 במאי 2017, אושרה בקשה להארכת מועד בגשת תגובה מצד המשיבים.
• ב-24 במאי 2017, נדחתה בקשה לדחיית מועד הדיון בטענה שאין צורך בכך.
• ב-25 במאי 2017 התקבלו החלטות נוספות בנושא הארכות מועדים.

במהלך הדיונים, בית המשפט הביע הבנה כלפי המורכבות של ההסכמות בין הצדדים, אך עמד על כך שהליך המשפט יתבצע בזמן שבו היה מתוכנן. ניכר היה כי ישנה מחלוקת ציבורית ומשפטית סביב ההסדר הטיעון המוצע, ובית המשפט היה צריך לאזן בין הצורך לתת ביטוי למשפחת הקורבן לבין השמירה על זכויות הנאשם בגדר ההליכים החוקיים שננקטו.

בסופו של דבר, הוחלט על ידי השופטים נעם סולברג, ניל הנדל וע' ברון כי יש לקיים את ההסדר הטיעוני שהוצג, לאחר בחינת הראיות הקיימות והבנת מכלול הנסיבות. בית המשפט הכריז כי מקרה זה מדגיש את המשמעות של תהליכי הסדר טיעון במשפט הפלילי וכיצד הם יכולים להשפיע על כל צד, כולל הקורבן, המדינה והנאשם.

הכרעת הדין התקבלה בהסכמה על ידי כל שלושת השופטים ביום 6 ביוני 2017, והם הבהירו בהחלטתם כי נעשו בירורים מעמיקים וההכרעה תואמת את הממצאים והנהלים המקובלים.