תקציר תיק בג"ץ 1629/16 - זיאד עאמר ואחרים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

התיק עוסק בעתירות שהגישו מספר אזרחים פלסטינים ועמותות זכויות אדם נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, בנוגע להחלטות על הריסת בתים מטעמים ביטחוניים. העתירות נדונו בבית המשפט העליון, שם נבחן האם הצווים שהוצאו להחרמת והרס דירות הם חוקיים וצודקים.

במוקד העתירה עומד פיגוע ירי שהתבצע על ידי מחבלים באזור צומת בית פוריך, אירוע שבו נהרגו בני הזוג איתם ונעמה הנקין ז"ל. המקור הצבאי טוען כי הדירות שיועדו להריסה שייכות למפגעים שהיו מעורבים בפיגוע. העותרים טוענים כי ההריסה תוביל לעונש קולקטיבי ותפגע בחפים מפשע.

בעתירה הוגשו שלוש עתירות משנה, כאשר העותרים הם בין היתר זיאד עאמר, סבאא יעקוב עליווה, ומונא סאיח. כל העותרים מנוהלים או נתמכים על ידי הארגון 'המוקד להגנת הפרט' שנוסד על ידי ד״ר לוטה זלצברגר. המשפט התנהל בהרכב של שלושה שופטים: השופט י' עמית, השופט נ' סולברג והשופטת ע' ברון.

• בשלב הראשון, ניתנה החלטה על ידי השופט ס' ג'ובראן להורות על מתן צו ביניים שימנע את ההריסה עד קבלת החלטה סופית.
• במעמד הדיון נקבע כי על המפקד הצבאי להמציא תשובותיו לעתירה תוך זמן קצר (48 שעות לפני הדיון).
• בהמשך הוקם פאנל מאוחד לשמיעת העתירות עם שילוב כל שלושה העתירות למען יעילות ההליך.

בשלב הראשון, ניתנו צוויים ארעיים שעל פיהם על המפקד הצבאי להמנע מהרס הדירות עד הגעה לפסיקה. ההרכב השופטים שמע את הטענות משני הצדדים ובסופו של דבר קבעו פסיקה בנפרד לכל אחת מהעתירות בהתאם לנסיבות השונות.

השופט סולברג, ולצידו השופט עמית, פסקו לדחות את אחת העתירות המרכזיות (בג"ץ 1629/16) משום שבעיניהם התקיימו התנאים להחרמת הדירה לפי התקנות הביטחוניות הישראליות. מאידך, העותרים האחרים קיבלו התייחסות נפרדת ובעתירות בג"ץ 1631 ו-1638 הוצא צו על תנאי נוסף, בהן ביקשו להמציא תגובות והבהרות נוספות מהמפקד הצבאי.

מועד התשובות הסופיות נקבע למאי 2016, שם יבוצע בירור נוסף. הייתה זו החלטה מעורבת שבה חלק מהעותרים קיבלו מענה חלקי, ואילו אחרים נדחו לאור הנסיבות הביטחוניות שהוצגו.

הדיונים בנושא זה מדגישים את הקונפליקט המתמיד שבין צרכי הביטחון של המדינה לבין ההגנות על זכויות הפרט של תושבים בגדה המערבית. זהו מקרה מייצג של דילמות משפטיות הרבות המופיעות פעמים רבות בבית המשפט העליון בישראל.