סיפור המקרה - משפחות אטרש, אבו כף וטוויל מול מפקד פיקוד העורף

במרכז המקרה עומדים מספר עתירות שהוגשו בפני בג"ץ, כאשר כל אחת מייצגת משפחה אחרת הנמצאת בקונפליקט עם החלטות מפקד פיקוד העורף. מקרי המשפחות הוצגו במסגרת של בג"ץ 1336/16, בג"ץ 1337/16, בג"ץ 1721/16 ובג"ץ 1777/16. המשפחות כוללות את בני משפחת אטרש מחורפיש, משפחת אבו כף מביר הדאג' ומשפחת טוויל ממזרח ירושלים.

כל אחת מהמשפחות מנהלות מאבק משפטי כנגד צעדים שננקטים כנגדן על ידי כוחות הביטחון, ובפרט באמצעות תקנה 119, המאפשרת החרמה או הריסה של בתים שנחשדים להיות מעורבים בפעילות טרור. התקנות הללו נתפסות כענישה קולקטיבית, דבר שמביאות המון אתגר ומחלוקת בפני בית המשפט הגבוה לצדק. העותרים, יחד עם ארגון "המרכז להגנת הפרט", טוענים כי התקנה גורמת לסבל רב ואינה מוצדקת מבחינה מוסרית וחוקית.

• עותרים מבית משפחת אטרש: פיראס מוסטפה אטרש, פטמה אטרש, מוסטפה פיראס אטרש, אחלאם פיראס אטרש, אנסאם פיראס אטרש וסדין רבאעה פירא אטרש.
• עותרים מבית משפחת אבו כף: סלאח מחמד עליאן אבו כף, אמל אבו כף, יחיא סלאח אבו כף, הדיל סלאח אבו כף, אלאא סלאח אבו כף, כרים סלאח אבו כף והלא סלאח אבו כף.
• עותרים מבית משפחת טוויל: חנאן טוויל, עבד אל רחמאן טוויל, שהאד טוויל, עהד טוויל וועד טוויל.

החלטת בית המשפט ניתנה לאחר שהעותרים, הוצגו בבית המשפט בכמה מועדים, טענו לחוסר חוקיות של אמצעי העונשין שננקטו נגדם. בדיונים שהתקיימו בתחילת מרץ 2016, הוחלט על ידי השופטים לערוך דיון בסוגייה במסגרת הרכב מורחב בשל החשיבות ההחלטתית של תקנה 119.

במהלך הדיונים, המשיב, מפקד פיקוד העורף, הציג את נימוקיו לשימוש בתקנה, והתייחס להפעלתה כנגד העותרים. אחד הביטויים הבולטים בדיון הייתה הביקורת החריפה על השימוש בעונשים קולקטיביים כדרך להרתעת פעולות טרור, ובעקבות הדיון הארוך, השופטים הוסיפו לדרוש את חוקיות השימוש בתקנה אל מול העקרונות הדמוקרטיים והחוקתיים בישראל.

במקרה של משפחת אטרש, החלטת ביניים ניתנה להשהות את החרמת הבית ואטימתו עד החלטה אחרת, בניסיון למנוע פגיעה בלתי הפיכה. גם במקרה של משפחת אבו כף הונח החרם כדי לאפשר בירור סופי. במהלך כל העתירות התקבלה החלטה על חקירה נוספת בתחום, ועל ביצוע הליך בדיקה מזורז, שכולל חוות דעת של רשויות הביטחון בנוגע להצדקת הפעולה.

בסיכום כל המקרים, בית המשפט העליון, בראשות השופטת א' חיות, השופט ע' פוגלמן והשופט צ' זילברטל, הדגיש כי יש לשים דגש על הפרטים בשאלת חוקיות התקנה בהתאמה לחוק במדינה ולחוקים בינלאומיים. החלטתם הסופית טרם הושגה, והוסכם על ביצוע בחינת עומק נוספת כדי לוודא שהחלטות שמתקבלות אינן נוגדות יסודות חוקתיים ונעשית מתוך שקיפות הוגנת.