תביעה על רשלנות רפואית בעקבות מותו של צעיר לאחר ניתוח לקיצור קיבה

משפחתו של צעיר שנפטר בגיל 28, לאחר שעבר ניתוח לקיצור קיבה, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בטענה לרשלנות רפואית. לטענת התובעים, הטיפול שניתן לו בבית החולים היה לקוי וגרם למותו בטרם עת.

הרקע למקרה: מניתוח להצפת שאלות משפטיות

הצעיר, אשר סבל מהשמנת יתר חמורה במשך שנים, פנה למרכז רפואי פרטי על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. מדובר בניתוח שנועד לסייע בירידה משמעותית במשקל אצל אנשים המתקשים לטפל בהשמנת יתר באמצעים שמרניים כמו דיאטה ופעילות גופנית.

על פי האמור בכתב התביעה, ההחלטה לאשר לצעיר את הניתוח התקבלה למרות שלפי ההמלצות הרפואיות הקיימות במקרים אלה, נדרש תחילה לבצע דיאטה דלת פחמימות ולרדת במשקל לפני ביצוע ניתוח בריאטרי. משפחתו טענה כי הצוות הרפואי טיפל באישור לניתוח בדרך חריגה, לאחר שלא עמד בדרישות הרפואיות המקובלות.

• הצעיר לא השלים את תכנית ההכנה שנדרשה לקראת הניתוח.
• הצוות פעל לקבלת אישור מיוחד מוועדה חריגה.

הידרדרות ומוות תוך זמן קצר

לטענת המשפחה, הלילה שלאחר הניתוח היה קריטי. כבר אז נצפו שינויים במדדים הפיזיולוגיים של המנותח, כגון קצב לב מואץ. בבוקר שלאחר מכן הוא החל לסבול מכאבים קשים, אך הטיפול שקיבל לא היה מתאים לחומרת מצבו.

כעבור זמן קצר התברר שנוצר זיהום בטני בשל דליפת תוכן מהמעי, סיבוך מוכר אך מסוכן מאוד לאחר ניתוחים מהסוג הזה. למרות שהועבר לטיפול נמרץ, חלה החמרה דרמטית במצבו, ולדברי המשפחה – רגע ההתערבות הקריטית חלף. פחות משלושה שבועות מאז הניתוח, נפטר הצעיר, והשאיר אחריו אלמנה וקרובים.

• זיהום כתוצאה מדליפת מעיים מוגדר אירוע חירום בכירורגיה.
• עיכוב בזיהוי וטיפול במצבו היה קריטי לסיכויי הישרדותו.

הטענות העיקריות בתביעה

בנוסף לטענות בפן הרפואי, מציינת האלמנה כי נמנע ממנה לבצע שימור ושאיבת זרע של בעלה המנוח, בניגוד להנחיות הנהוגות בתחום הבריאות. פעולה זו נחשבת לעיתים למהותית עבור בני זוג כאשר קיימת סכנת חיים, שכן היא עשויה לאפשר הבאת ילד במקרה של פטירה.

המשפחה טוענת שהנזקים שנגרמו להם כוללים אובדן שירותי בן הזוג, אובדן פוטנציאל כלכלי וקיצור תוחלת חיים. כמו כן, קיים הפן הרגשי המשמעותי, בפרט בשל מניעת האפשרות להקים משפחה משותפת בעתיד.

• אי הקפדה על נהלי מתן מידע והסכמה טרם הניתוח.
• היעדר מענה מספיק בזמן לסיבוכי ניתוח והתדרדרות חמורה.
• אי היענות לבקשה לביצוע שימור זרע במסמך רשמי.

חוות הדעת הרפואית: איחור קריטי בהתערבות

כחלק מהגשת התביעה צורפה חוות דעת ממומחה בכירורגיה. על פי התיאור, הצוות הרפואי במרכז בו בוצע הניתוח, לרבות הרופאים שניהלו את התהליך, התרשל במעקב אחר סימני הזיהום ובטיפולו. המומחה קבע כי היו סימנים ברורים להתפתחות זיהום חמור, ובעקבות השתהות של כ-36 שעות בטיפול בו, הידרדר מצב החולה ללא יכולת להצילו.

הדוח מדגיש כי לא מדובר היה בניתוח חירום, ועל כן ההתנהלות הנדרשת כוללת הסבר מדוקדק למטופל אודות הסיכונים, לצד דרישה להשלמת תהליך ירידה במשקל לפני העליה לשולחן הניתוח. החריגה נהוגה זו, כך נטען, הייתה משמעותית לתוצאה הקטלנית.

• טיפול בלתי מספק בזיהום כתוצאה מדליפת מעיים.
• היעדר דיון מעמיק על סכנות הניתוח והכנת המטופל.

השלכות המשפטיות והפיצוי המבוקש

בהמשך לבקשת הפיצויים, התובעים דורשים פיצוי על נזקי העבר והעתיד, לרבות הפסד השתכרות כצפוי מהנפטר, אובדן שירותי בן משפחה ופיצוי על העדר אפשרות להביא ילדים מהמנותח. מנגד, בית החולים עומד על כך שטרם נמסרה לידיו התביעה וכי יגיב לה לגופה בבית המשפט.

רשלנות רפואית היא עילה מרכזית בתביעה בגין נזקים שנגרמים מפעולה או מחדל של אנשי צוות רפואי, כאשר רופא או מוסד פועלים בניגוד לסטנדרט המקובל ברפואה. במקרה כזה, ייתכן שבית המשפט יידרש לבחון לא רק את אופן קבלת ההחלטות אלא גם את ההסברים שניתנו למטופל ואת האופן שבו טופלו תקלות וסיבוכים לאחר הניתוח.

• עילת התביעה: רשלנות רפואית והפסדים כלכליים.
• התוצאה הדרמטית: מותו של צעיר בשיא חייו.
• דרישות הפיצוי: אימוץ עקרונות אחריות רפואית ומתן פיצוי כולל למשפחתו.

התביעה טרם נדונה בבית המשפט. ההליך צפוי להמשיך, והחלטת השופטים תקבע האם יינתן פיצוי ומהו היקפו, לאור נסיבות המקרה הטרגיות.