שאלות סביב גירושין: מה קובע בית המשפט בנוגע למזונות ומשמורת על ילדים?

הליך הגירושין בישראל מעורר לא מעט שאלות – מה יחליט בית המשפט בנוגע למשמורת על ילדים, לדמי המזונות ואיך מתבצעת חלוקת הרכוש בין בני הזוג. החלטות אלו אינן נקבעות באופן שרירותי, ויש להן השפעה ארוכת טווח על כל בני המשפחה. במאמר זה נסקור את עקרונות ההכרעה, נפרט על החשיבות של טובת הילדים, ונבחן כיצד תיק גירושין מתנהל בפועל.

מהו הליך גירושין ומה משמעותו?

הליך הגירושין בישראל מתחיל לעיתים קרובות כאשר אחד מבני הזוג מגיש בקשה רשמית להיפרד. עיקר הדגש בעת בחינת בקשה זו הוא שמירה על זכויות הילד, שמירה על זכויות הרכוש של כל אחד מבני הזוג והסדרה הוגנת של המזונות, בבחינת טובת המשפחה.

• החלטות שיפוטיות בגירושין נקבעות לא רק על פי רצון ההורים, אלא בעיקר מתוך ראייה של רווחת הילד.
• משמורת הכוונה למי מההורים ינהל את שגרת חייו של הילד לאחר הפירוד. המשמורת יכולה להיות בלעדית (אצל אחד ההורים) או משותפת.
• דמי המזונות הם הסכום החודשי שמיועד לכלכלת הילד האישית והשוטפת לאחר הגירושין, ומשולם בדרך כלל על ידי ההורה שאינו המשמורן העיקרי.

שיקולי בית המשפט ועל מה הוא מתבסס?

הפסיקה בתחום הגירושין מבוססת על מכלול שיקולים. בין היתר, בית המשפט שוקל את היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים, את המעורבות והקשר של כל הורה לילד, את רצון הילד בהתאם לגילו ואת הצרכים המיוחדים במקרה הספציפי.

• לדוגמא, אם האם היא המשמורנית בפועל, לרוב האב ישלם דמי מזונות לטובת הילד.
• במקרים שבהם ניכר ששני ההורים מעורבים באופן מלא ושווה בגידול הילד, ייתכן כי דמי המזונות יפחתו, לעיתים עד לרמה מינימלית.
• החלטות בעניין מגורי הילד ומסגרת הלימוד מתקבלות לפי מה שטוב לו ביותר, ולאו דווקא לפי רצון ההורים.

המזונות – חישוב והשלכות

חובת המזונות מושתתת בראש ובראשונה לטובת הילדים, וחלה גם כאשר היחסים בין ההורים מורכבים. במקרים מיוחדים, סכום המזונות עשוי להשתנות – למשל כאשר לאחד ההורים הכנסה גבוהה במיוחד או כאשר לילד צרכים רפואיים חריגים.

• חישוב המזונות, לרוב, מושפע מהכנסות שני בני הזוג וגם מהוצאות ישירות על הילדים (חינוך, טיפול רפואי וכו').
• לפי דוגמא משרדגית: אם האם משתכרת 10,000 ש"ח והאב משתכר 15,000 ש"ח, חובת המזונות תתחלק באופן יחסי להכנסותיהם ולקשר שלהם עם הילדים.

חלוקת רכוש – עקרון השוויון

במהלך הליך הגירושין נדרשים בני הזוג להסדיר את הנושא הכלכלי: רכוש שנצבר במהלך הנישואין, דירות, רכבים, חסכונות ועוד. החוק מדבר על "איזון משאבים" – חלוקה שווה של הנכסים שנצברו יחד. עם זאת, ישנם חריגים, למשל כאשר קיים הסכם ממון.

• ההנחה הבסיסית – כל צד זכאי לקבל מחצית מהרכוש המשפחתי.
• רכוש נפרד – נכסים שהיו ברשות אחד הצדדים עוד לפני הנישואין אינם מתחלקים אוטומטית.
• לעיתים נוצרים מצבים המאפשרים סטייה מהכלל, בעיקר במקרה בו צד אחד השקיע או תרם באופן יוצא דופן לרכישת הנכסים.

השפעת ההליך על המשפחה וילדים

מלבד ההיבטים המשפטיים, חשוב לזכור שהליך גירושין משפיע רבות מבחינה רגשית על הורים וילדים. מומחי משפחה ממליצים להיעזר בצוותים טיפוליים כדי להתמודד עם השינוי ולשמר את טובת הילד בראש סדר העדיפויות.

• במעמד הדיונים, נבחנת גם עמדת השירות הפסיכולוגי או פקידת סעד, שעל פי רוב נוכחים בדיונים ויכולים להמליץ לבית המשפט.
• לעיתים ממנה בית המשפט אפוטרופוס לדין, שתפקידו לייצג את קולם של הקטינים ולהגן על האינטרסים שלהם.

מה קורה לאחר החלטת בית המשפט?

מרגע שניתנה החלטה שיפוטית בנוגע למשמורת, מזונות וחלוקת רכוש, על שני הצדדים למלא את הוראות הפסיקה. הפרה של החלטת בית המשפט, בין אם בהעברת מזונות ובין אם בהחזרת הילדים, עלולה להוות עילה לסנקציות ואף לביזיון בית המשפט – מונח משפטי שפירושו אי-ציות הוראת שיפוטית.

• אם אחד הצדדים אינו מקיים את פסק הדין במלואו – ניתן לפנות להוצאה לפועל על מנת לאכוף את הביצוע.
• חשוב להכיר גם את ההשלכות אם חלה הידרדרות במצב הכלכלי של אחד ההורים: במקרה כזה, ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בגובה המזונות או בשיעור המשמורת.

סיכום

הליך גירושין הוא מהמאתגרים ביותר מבחינה אישית, נפשית וכלכלית. על אף המורכבות, מערכת המשפט שואפת להגיע להחלטה הוגנת, ששמה במרכז את טובת הילדים והוגנות כלפי שני בני הזוג. היוועצות עם בעלי מקצוע בתחום הגירושין – עורכי דין ומגשרים – יכולה לסייע לסיים את ההליך בליווי מקצועי ובשמירה על זכויות כל הצדדים.