רופאים שטיפלו במנוח יוזמנו לעדות בהליך התנגדות לצוואה

אלמנת אדם שהלך לעולמו החליטה לערער על צוואות שהותיר בעלה, בטענה כי בזמנים בהם חתם עליהן לא היה כשיר משפטית. לאחר מאבק ממושך, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורה שתוכל לזמן לעדות ארבעה רופאים אשר טיפלו בבעלה המנוח טרם עריכת הצוואות. זאת, למרות שבית המשפט כבר מינה מומחה רפואי מטעמו לבחינת כשירותו של המנוח.

רקע המקרה וההליך המשפטי

המנוח נפטר בשנת 2019 והותיר שתי צוואות משנת 2016, בהן קבע כי כל רכושו יועבר לילדיו מנישואיו הקודמים. אלמנתו, אשר נושלה מירושתו, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה לבטל את צווי הקיום שניתנו לצוואות. לטענתה, בעלה לא היה כשיר לחתום על מסמכים אלה בשל בעיות רפואיות, ובמיוחד בעקבות התפתחות של דמנציה. דמנציה הינה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, הגורמת בין היתר לליקויים בזיכרון, בכושר השיפוט ובהבנה – נתונים שעשויים לעלות ספק בדבר מהימנות הצוואה.

בתגובה לטענות שהעלתה, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה רפואי אשר סקר את המסמכים וקבע כי בזמנים הרלוונטיים היה המנוח כשיר משפטית. חוות דעת זו תמכה במתן תוקף לצוואות.

המלחמה על שמיעת הרופאים

במקביל, ביקשה האלמנה לזמן ארבעה רופאים שטיפלו בבעלה טרם כתיבת המסמכים, במטרה לברר לעומק את נסיבות הבדיקות ותיעודן הרפואי. האלמנה טענה כי חוות דעת המומחה התבססה גם על ממצאים וטפסים שערכו רופאים אלה, ולכן יש לאפשר חקירתם כדי שיבהירו האם ייתכן שחלו פרשנויות שגויות במסמכיהם.

עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה זו. בהחלטה ציין כי יש מגבלות בחוק בנוגע לעדים מומחים נוספים, כאשר בית המשפט כבר מינה מומחה מטעמו–אפשרות להביא עדויות מומחים נוספות דורשת רשות מיוחדת מהשופט. ההרציונל לכך הוא מניעת "תחרות חוות דעת" העלולה לבלבל את ההכרעה המשפטית ולהאריך דיונים בבירור כשירות מבצע הצוואה.

פסק הדין במחוזי: גבולות סמכות המומחה ועדויות רופאים

הערעור שהגישה האלמנה לבית המשפט המחוזי נידון לפני גורם משפטי בכיר, שקבע כי ישנה הצדקה לזמן את הרופאים לעדות ולאפשר לברר את נסיבות הטיפול הרפואי שניתן למנוח. במרכז ההכרעה ניצבה השאלה – האם הרופאים נחשבים למומחים מטעם צד כלשהו, או שמא הם עדים רגילים שהיו בקשר ישיר עם המנוח?

• בית המשפט הבהיר כי רופאים שטיפלו בנפטר בתקופה הרלוונטית, נחשבים לעדים ישירים לעובדות, ואינם "מומחי חוות דעת" אלא אם כן הוגשה חוות דעת מוועדם.
• לאור זאת, ציין השופט כי תפקיד הרופאים בעדות יוגע לממצאים ולרישומים שיצרו – לא למתן חוות דעת חדשות. עדותם נוגעת לאירועים ולמסמכים מהותיים לצורך הכרעה באותנטיות הצוואה וכשירות החתימה.
• עוד הדגיש כי אפשרות הזמנת הרופאים לעדות עוגנה בחוק הראיות, הקובע כי "מותר להזמין כל אדם לעדות שהיא קבילה ושייכת לעניין" – באופן שמעניק שיקול דעת רחב לביהמ"ש לשמוע עדים רלוונטיים בבירור האמת.

מכאן הגיע השופט למסקנה כי אין דרישה להצגת רשות מיוחדת לצורך עדות הרופאים, כל עוד אינם מתבקשים להגיש חוות דעת נוספת. די בכך שנדרש להבהיר נסיבות עריכת המסמכים והרישומים, כדי להצדיק את זימונם לדיון.

השלכות והיבטים נוספים בהחלטה

פסק הדין הדגיש כי חקירת הרופאים אינה באה "להתחרות" בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא להאיר נסיבות עובדתיות חיוניות להחלטה – בעיקר בכל הנוגע לכשירותו המשפטית של המצווה בעת עריכת צוואות. מדובר בצעד שאינו פוגע בהליך המשפטי התקין ואינו סותר את מגבלות החוק על עדויות מומחים.

בית המשפט אף קבע כי כיוון שלא מדובר בעדים מומחים רשמיים אלא בגורמים מטפלים, הרי שאין הצדקה לשלול את עדותם. לבסוף, השופט גם ביטל את חיוב ההוצאות שהוטל על האלמנה בערכאה הראשונה, וחייב את המשיבים לשאת בשכר הטרחה ובהוצאות שהועמדו על סך של 5,000 שקלים.

• הזכות לחקור עדים רלוונטיים בתיקי ירושה וצוואה יכולה להוות כלי משמעותי בבירור האמת ושמירה על חלוקה צודקת של עיזבון.
• הפסיקה מבחינה בין עדות רופא כעד עובדה, לבין חוות דעת כעדות מומחה שמעמידה דרישות שונות בקבלתה לבית המשפט.
• צוואה תיפסל אם יוכח שכותבה לא היה כשיר מבחינה משפטית בעת החתימה, ולשם כך חשיבות רבה למסמכים רפואיים ועדויות רופאים מהתקופה הרלוונטית.

פסק הדין הזה מדגיש את האיזון אותו שואף בית המשפט להשיג: מחד, לשמור על כלים יעילים ולגיטימיים לברור האמת ופיקוח על תוקף צוואות, ומאידך לא להכביד על ההליך המשפטי ולהימנע מתחרות בין מומחים.

סיכום

החלטת בית המשפט המחוזי מהווה אבן דרך חשובה במאבקים על ירושות, במיוחד כשהשאלה המרכזית נסובה סביב כשירות המצווה. האפשרות לחקור רופאים שטיפלו במנוח פותחת פתח לברור מעמיק של נסיבות חתימת הצוואות, אך מציבה גבולות ברורים להבחנה בין עדות עובדתית לבין חוות דעת מומחה.

במקרה זה, בית המשפט המחוזי הגן על זכותה של האלמנה לברר עד תום את נסיבות עריכת הצוואות ובחר בגישה שבוחרת לאזן בין עקרון בירור האמת לייעול ההליך השיפוטי. הפסיקה עשויה לשמש תקדים לעוד מקרים בהם מתעוררת שאלה דומה, ולהבהיר מחדש את תפקידם של רופאים ועדויות נוספות במאבקי ירושה.