קשיש שנמנע מלשלם חובות למרות מכירת נכס – בית המשפט ביטל את הליך חדלות הפירעון

הליך חדלות פירעון הוא מסלול משפטי שמטרתו לסייע לאנשים שמצויים בקשיים כלכליים חריפים ואינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. לאחרונה, בית משפט באזור הצפון עסק במקרה בו מבוגר בשנות השבעים המתקיים מהבטחת הכנסה ניסה להטיב את מצבו דרך ההליך – אך התברר שהתנהל בחוסר שקיפות מובהק, דבר שהוביל לביטול הבקשה להליך.

מכירת נכס – אך החובות נותרו ללא תשלום

המבקש, גרוש כבן 75, פנה לבית המשפט לאחר שמכר את ביתו בסכום הנאמד במספר מיליוני שקלים. לטענתו, חרף המכירה המרשימה, הוא מתקשה לעמוד בחובותיהם המצטברים של כ-156 אלף שקלים לשבעה נושים שונים. הבקשה לצו פתיחת הליכים הוגשה בשלהי שנת 2022, ובעקבותיה ניתנה החלטה המחייבת אותו בתשלום חודשי צנוע אל מול גובה החובות – 150 שקלים בחודש בלבד.

על פי האמור, גילו המבוגר, מצבו הבריאותי והעובדה שמקור הכנסתו היחיד הוא קצבת נכות בסך 5,300 שקלים לחודש היו אמורים להוות שיקול בהקלת מצבו. ואולם, חקירה שערכו בעלי התפקידים גילתה כי המבקש חסר תום לב, אינו משתף פעולה כראוי, והעלים מידע חיוני.

המבוגר טען: "נפלתי קורבן להונאה בינלאומית"

במהלך הבדיקות מסר החייב כי את מרבית כספי נכס המקרקעין שמכר, העביר לגיסו להשקעות בחו"ל. בהמשך, כך טען, התרושש בשל מעשה תרמית – עוקץ כלכלי שביצע כלפיו ארגון פשיעה מחו"ל, במה שכונה "עוקץ ניגרי", ואיבד את כל ההון שבידיו. לשם חיזוק טענותיו אפילו הציג אישור רשמי מגורמים בינלאומיים, בטענה שכמה מן האחראים לעוקץ נעצרו ואף נאסרו.

למרות הצגת המסמכים, השופט העומד בראש ההליך התרשם כי גרסתו של החייב בעייתית ולוקה בחוסר אמינות. עוד נטען כי המבקש לא השיב באופן משביע רצון על שאלות הנוגעות להיקף ההוצאות בעסקת מכירת הדירה, לחלוקה שבוצעה במסגרת הגירושים, ולנסיבות העברת יתרת הכספים לגיסו. על פי התיעוד, הגרוש נטל אחריות בלעדית על הוצאות הגירושים, בכך ששילם למעלה מ-900 אלף שקל מהתמורה עבור פירוק השיתוף – דבר המעורר שאלות של ממש.

דרישת תום הלב – עיקרון מרכזי בדיני חדלות פירעון

השופט הדן בבקשה הבהיר כי יושרה ושקיפות מצד המבקש הם חובה בכל הנוגע להליך חדלות פירעון. מושג "תום הלב" משמעותו שעל החייב לנהוג בהגינות כלפי נושיו, לחשוף את מלוא הנסיבות שהביאו למצבו הכלכלי, ולא לנסות להסתיר פרטים מהותיים.

• העברה של מיליוני שקלים, כאשר החובות נמוכים בהרבה, מבלי כיסוי החובות – אינה מתיישבת עם עקרון תום הלב.
• הליך חדלות פירעון נועד לאפשר למי שמבצע מאמצים כנים להשתקם מבחינה כלכלית. אולם, מי שמתנהל בזלזול כלפי נושיו או מטשטש מידע לא זכאי להטבות שבחוק.
• העלמת מידע ממשי מבעלי התפקידים פוגעת באמון ומביאה לביטול ההליך המשפטי.

בנושא הזה הדגיש השופט כי גילו המבוגר של האיש והעובדה שאין בידו נכסים נוספים אינם נותנים לו "הנחת סלב" – ובעיקר כאשר לא שיתף את הממונה ואת הנאמנים במלוא הפעולות שנעשו בכספים אותם קיבל ממכירת הדירה.

ביטול ההליך והשלכותיו לעתיד

בסופו של יום, לאור הנתונים שהוצגו בפניו והתחמקות החייב ממתן גרסה אמינה, פסק השופט על ביטול מוחלט של הליך חדלות הפירעון. המשמעות היא כי המבקש נותר לבדו להתמודד עם חובותיו אל מול הנושים. במידה ויבקש בעתיד לשוב ולהיכנס למהלך דומה, יהיה עליו לעבור "תקופת צינון" – המתנה הנדרשת בטרם ניתן לפתוח שוב בהליך ולשלם סכום מסוים לקופת הממונה.

• חשיבות ההגינות בהליכים מסוג זה הודגשה בפסיקה: בלבד שהתנהלות ראויה מצד החייב תוכל להוביל לשיקום כלכלי, בעוד שזלזול או הסתרת מידע יובילו לסילוק התיק ואף להחמרה במצבו של החייב בעתיד.
• התנהלות לא תקינה מול הנושאים לא רק שמונעת קבלת הפטר, אלא עלולה לסבך את החייב בתביעות עתידיות מצד המערכת ונושיו גם יחד.

סיכום

המקרה הנידון מדגים את משמעותו של עיקרון תום הלב ואת חשיבותה של שקיפות מלאה מצד חייבים המבקשים ליהנות מהגנות והקלות במסגרת הליכי חדלות פירעון. כל ניסיון להסתיר עובדות או להעביר כספים ללא דיווח עלול להוביל לסיום ההליך ולסנקציות נוספות. על כן, אנשים המצויים במצוקה כלכלית נדרשים להציג יושרה מלאה בבקשותיהם – ורק כך יוכלו לזכות לאפשרות אמיתית לשיקום כלכלי.