קנס לאם שמנעה מהבת מפגשים עם האב: צעד נגד ניכור הורי

בתקופה האחרונה, סוגיית הניכור ההורי – כלומר, מצבים בהם ילד מוסת נגד אחד מהוריו בעקבות התנהלות ההורה האחר – מופיעה שוב ושוב באולמות בתי המשפט למשפחה. החלטה חדשה ומעניינת עוסקת במקרה בו אם מנעה מפגשים בין בתה לבן-זוגה לשעבר, ונדרשה לשלם קנס כספי עבור כל פעם שתפעל כך.

המחלוקת סביב הסדרי השהות

הסיפור מתחיל בפרידה של זוג הורים לבת עם צרכים מיוחדים, הכוללת אתגרים שגרמתם לא תמיד מסתכמת רק בענייני משמורת. הבת אובחנה על הרצף האוטיסטי, וההורים, הגרים בערים שונות בדרום הארץ, חלקו משמורת משותפת. עם סיומו של הקשר, עבר האב להתגורר עם אמו. פתאום צצו עימותים חריפים סביב הסדרי השהות, במיוחד בתקופות של חופשות מהמסגרת החינוכית, בהן נרשמו לא פעם הפרות מצידה של האם – שמנעה מהאב לראות את בתו בהזדמנויות אלו.

• האם טענה כי דירת האב ואמו אינה מתאימה לילדה – בין השאר בשל מחסור בתנאי מגורים בסיסיים, ואף טענה להתנהלות לא הולמת של הסבתא.
• לטענתה, האב לוקח את הבת לגן לא מסודרת, ולעתים בלי רחצה, ומסכן את שלומה בשל העדר רשתות נגד יתושים.
• האב, מצידו, השיב כי הוא דואג לבתו, מחזיר אותה מטופחת לגן, והאם משתמשת בתירוצים להרחיק אותו מהילדה.

פסיקת בית המשפט: זכויות הוריות שוות

הסוגיה הגיעה לדיון בפני שופט משפחה בדרום, שעמד על כך שהאבות והאמהות נהנים מזכויות הוריות זהות. השופט בחן את העדויות והמסמכים שמסרו הצדדים – כולל טענות האישה להכנה לקויה של הבת בתקופת השהות אצל האב ולסיכונים הבריאותיים – אך בסופו של דבר קבע כי לא הוגשה הוכחה הקושרת בין מקום מגוריו של האב לבין פגיעה כלשהי בבִתו או ברווחתה.

הוא הדגיש שאין עדות לכך שאירע לילדה נזק מהותי עקב שהותה עם אביה או עם סבתה, ואף העמיד בספק את טענות האם לאי התקנת רשתות נגד יתושים – והוסיף שייתכן ואף בביתה שלה לא מותקנות כאלה.

עוד קבע השופט כי לא ניתן לטעון שרגרסיה אצל הבת קשורה למקום מגוריו של האב. לעומת זאת, מהחומר שהוצג דווקא עלה שמניעת המפגשים מתבצעת בצורה מכוונת, במיוחד בזמנים שבהם הילדה אינה במסגרת חינוכית.

קנס כספי עבור מניעת קשר

לנוכח התנהלות האם, בחר בית המשפט להפעיל סנקציה כספית – כלי שנועד לעודד קיום הוראות ולהרתיע מהפרתן. על פי החלטת השופט, עבור כל מפגש שיימנע בין האב לבתו בניגוד להוראות, תידרש האם לשלם קנס בסכום של 750 שקלים. הסכנה בבחירה באמצעים כאלה ברורה: ניכור הורי, כלומר מצב בו צד אחד פוגע ללא הצדקה בקשר שבין הילד להורה האחר, והשלכותיו על הילד עצמו עלולות להיות עמוקות ומתמשכות.

• הפעלה של קנס כספי על הפרת זמני השהות אינה שכיחה, אולם לעיתים היא הכרחית כאשר בית המשפט מזהה דפוס חוזר של פעולה מכוונת למנוע קשר עם אחד ההורים.
• ההחלטה מבהירה כי שני ההורים נדרשים לשתף פעולה, ולשמור על העקרון של טובת הילד – גם כאשר מתקיימים חילוקי דעות ביניהם.

חשיבות שיתוף פעולה בין ההורים

שיתוף פעולה בין ההורים הוא קריטי לקיומו של קשר תקין בין הילד לכל אחד מהוריו, במיוחד כאשר הילד זקוק לעוגן רגשי יציב. מניעת מפגשים חוזרת נחשבת בבית המשפט למשפחה לעניין חמור, שכן היא פוגעת בזכות הילד והורהו ליחסים הדדיים. במקרים מסוימים, התנהגות כזו עשויה להיחשב כזריעת "זרעים של ניכור הורי" – ביטוי המתאר פגיעה בקשר שבין ילד לאחד מהוריו, לא כתוצאה מסיכון ממשי לילד אלא בעקבות סכסוך בין הבוגרים.

השופט אף העיר בהחלטתו, כי עצם ההתנהלות הזו מצד האם אינה יכולה להתקבל, ומזיקה ראשית כל לבת, שמעבר לצרכים המיוחדים שלה, זקוקה לנוכחות שני הוריה בחייה.

סיכום והשלכות רוחב

ההחלטה אינה תקדימית, אך היא ממחישה את הנחישות של מערכת המשפט למנוע מהורים להשתמש בילדים ככלי במאבקים ביניהם. פסק הדין מחזק את עקרון השוויון ההורי, כשהתערבות כלכלית אמורה להביא את ההורים לקיים הוראות שניתנות במטרה אחת בלבד: טובת הילד.

הקנס שהוטל, לצד הביקורת השיפוטית כלפי האם, מהווה תמרור אזהרה – כל ניסיון של אחד ההורים לחבל בקשר בין הילד להורה השני עלול להיענות בסנקציה משמעותית, מעבר לפן הכלכלי בלבד. ניכור הורי הוא תופעה שמערכת המשפט עוקבת אחריה מקרוב, ופועלת כדי לבלום אותה לטובת המשפחות והילדים.