קיצור תקופת ההתיישנות בהליכי גביית חוב – מה חשוב לדעת?

הליך גביית חובות מהווה נושא מרכזי במערכת המשפטית, ורבים שואלים מהי תקופת ההתיישנות ומה המשמעות שלה עבור בעלי חוב ונושים. במאמר זה נסקור את עקרונות ההתיישנות בהוצאה לפועל, נסביר מהי משמעותה, אילו מגבלות חלות על הליך הגבייה ומהן זכויות הצדדים המעורבים.

התיישנות – רקע כללי והמשמעות בהוצאה לפועל

מונח ההתיישנות מלווה כל תביעה משפטית, ומציין את פרק הזמן שבעל חוב יכול לפנות לערכאות משפטיות, או במקרה של הוצאה לפועל, לבקש לנקוט באמצעים לגביית החוב. לאחר שתקופה זו חלפה – לרוב לא ניתן לנקוט בהליכי גבייה משפטיים בגין אותו חוב.

• התיישנות - מונח משפטי הקובע מתי זכאות משפטית לתביעה פוקעת, ולא ניתן להגיש תביעה חדשה בגין אותו מקרה.
• בתחום ההוצאה לפועל, ההתיישנות חלה גם על הליכי גביית החוב.

הפרוצדורה: איך קובעים את תקופת ההתיישנות?

תקופת ההתיישנות נקבעת על פי סוג החוב. במרבית המקרים, משך הזמן הוא 7 שנים מהמועד שבו ניתן פסק הדין או ההחלטה, או ממועד יצירת החוב. עם זאת ישנם חובות שלהם חלים כללים שונים, למשל חוב מזונות או חובות אחרים עם הוראות מיוחדות בחוק.

• עבור פסק דין כספי רגיל – בדרך כלל ההתיישנות היא ל-7 שנים.
• במקרים מסוימים, תקופת ההתיישנות יכולה להשתנות למשל, אם מדובר בחוב מזונות או בחובות שנוצרו בעקבות מסמכים שונים.
• כחלק מהליך ההתיישנות יש להגיש את ההתנגדות בטווח הזמן הקבוע, אחרת יאבד הזכות לכך.

חשוב לדעת – פתיחה או חידוש הליך הוצאה לפועל עשויה "לעצור את השעון" ולמנוע התיישנות החוב. יש לוודא שהתשלום או הבקשה לנקיטת הליכים נרשמת כחוק בלשכת ההוצאה לפועל.

מהי משמעות ההתיישנות לנושה ולחייב?

ההתיישנות משרתת את עקרונות הצדק – מצד אחד מעניקה לבעל החוב פרק זמן סביר לגבות את החוב, ומן הצד השני מגנה על החייב מפני דרישה לתשלום חובות ישנים מאוד, שלא אפשר לבררם עוד.

• לאחר שתקופת ההתיישנות חלפה – החייב יכול לטעון להתיישנות, והנושה לא יוכל לגבות את החוב באמצעים משפטיים.
• עם תום תקופת ההתיישנות, ומבלי שננקטה פעולה באופן חוקי, החוב נחשב "מתיישן" והליכי הגבייה ייפסקו.

חשוב לציין: גם לאחר התיישנות, הנושה יכול לצפות לשיתוף פעולה מרצון מצד החייב, אך לא ניתן לאיים על החייב או לנקוט הליכים משפטיים נוספים.

ישנם מקרים שבהם למרות התיישנות פורמלית, אם הוכח שהחייב הכיר בחובו או הסכים לשלם, תוארך התקופה – אבל מדובר במקרים חריגים.

עניין תקופת ההתיישנות – האם ניתן להאריך?

החוק קובע חריגים בהם ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. הארכה תיתכן למשל כשהנושה הצליח להראות שנמנע ממנו לממש את זכותו בשל סיבות מוצדקות – כמו חוסר ידיעה מוצדקת או הטעיה מצד החייב. בחלק מהמקרים ביהמ"ש למעשה בוחן כל מקרה לגופו.

• במילים פשוטות: לא בכל מקרה של איחור ינתן "פסק זמן" נוסף לגביית החוב.
• הצד הטוען להתיישנות או להארכתה נדרש להגיש בקשה מתאימה ללשכת ההוצאה לפועל ולתמוך את טענותיו במסמכים.

סכומי חוב קטנים – מה עושים?

לעיתים מתעוררות שאלות מה דינם של חובות קטנים, ובפרט כאשר מדובר בסכומים שלא נגבו במשך זמן רב. הליך ההתיישנות, כאמור, חל גם על חובות אלו, ועל הנושים למהר ולנקוט בכל שלב פעולה משפטית מתאימה, כדי שהחוב לא יתיישן.

• התיישנות יכולה להתרחש גם תוך פרק זמן קצר יחסית – למשל, בנוגע לשיק שלא נפרע – 7 שנים ממועד הפירעון.
• במקרים מסוימים, פתיחת תיק הוצאה לפועל תיערך אך ורק בתוך 30 ימים ממועד הפירעון, במיוחד בחוב קטן שערכו עד 6,000 ש"ח. אחר כך, לא תתאפשר הגשתו כלל להוצאה לפועל.

סיכום: כך תישמרו על זכויותיכם

הכרת תקופת ההתיישנות והבנת המשמעות שלה הן קריטיות לכל אדם המעורב בניהול חובות – בין אם כזכאי ובין אם כחייב. עיכוב בפניה להליך משפטי עלול להביא לאיבוד הזכות לממש את החוב. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון מהי התקופה הרלוונטית למקרה שלכם, ולפעול בזמן הנדרש.