פסיקה חדשה: למעסיק הזכות לבדוק מהימנות אישורי מחלה של עובדים

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כי מעסיקים רשאים לערער על תוקפם של אישורי מחלה שמתקבלים מקופות-החולים, ואף להעמיד את העובד לבדיקה רפואית על פי בחירתם. הפסיקה החדשה מסמנת שינוי מהותי ביחסי העבודה הנוגעים לאישור מחלה והמנגנון לבדיקת אמינותו.

מהות המחלוקת: אישור מחלה ובדיקה עצמאית

המקרה הנדון עסק בחברה לשירותי ייעוץ בתחום הפיננסי, אשר נקלעה לסכסוך מול אחת העובדות שלה בעקבות חשד לאמינות אישורי מחלה שסיפקה. ברקע הדברים, העובדת קיבלה זימון לשימוע בכתב עקב ירידה בתפוקתה וחשש לקשר בינה לבין חברה מתחרה.

עם קבלת ההזמנה לשימוע הודיעה העובדת לפתע כי חלתה, ונמצאה באי-יכולת להתייצב או להגיב בטווח של כמעט שלושה חודשים. לשם כך הציגה אישורי מחלה שנמסרו על-ידי קופת החולים עמה היא מבוטחת. המעסיק, שחשד כי ייתכן והאישורים אינם משקפים את מצבה האמיתי של העובדת ואף קיבל דיווח כי חוותה פעילויות גופניות בחדר כושר בתקופת המחלה, דרש להציגה לבדיקה רפואית אצל רופא שאינו בא מטעמה או מטעם קופת החולים הרגילה שלה.

• המעסיק פנה לייצוגה המשפטי של העובדת בדרישה להתייצב לבדיקה נוספת.
• העובדת בחרה שלא להיענות להזמנה לבדיקת רופא עצמאי, והמשיכה לעמוד על דעתה.

המסגרת המשפטית וביקורת בית הדין

בהליך שנדון בפני בית הדין לעבודה נדונו שתי תביעות הדדיות – העובדת טענה כי זכויותיה הסוציאליות לא שולמו, ואילו החברה הגישה תביעה נגדית בשל מה שכינתה 'חוסר תום לב בהתנהלות העובדת' והטעיה לטובת קבלת ימי מחלה.

הפסיקה בידלה בין המצב הנוכחי לבין התקנה המקורית, אשר התירה בדיקת עובד על-ידי רופא אחר רק כאשר האישור לא הונפק על-ידי רופא מטעם קופת חולים. עם התקדמות הטכנולוגיה והמעבר לרפואה דיגיטלית, עובדים אינם זקוקים להמתנה ממושכת או לביקור רופא על מנת לקבל אישור מחלה. אישורים רבים ניתנים כיום, כמעט בלחיצת כפתור, דרך אפליקציות ורפואה מרחוק – מגמה שהשופט ציין כי שינתה את המציאות בפועל.

• בית הדין הבהיר: אין עוד טעם להבחין כיום בין תעודה רפואית של קופת חולים לתעודה אחרת, למקרה בו מתעורר חשד לאמינות האישור.
• השופט הדגיש את חשיבות ההגנה על פרטיות העובד, ככל שהאישור אינו כולל פירוט מצב רפואי, אך ציין כי הדבר מותיר את המעסיק באפלה בנוגע לאמיתות הדברים, במיוחד כאשר ההוצאה של האישור מתרחשת מיד לאחר זימון לשימוע.

השלכות ומסקנות לפסיקה

בית הדין קבע במקרה הספציפי כי העובדת הייתה מחויבת להתייצב לבדיקה הרפואית שביקש המעסיק, אף שהציגה בזמן אמת אישורי מחלה שגרתיים מקופת החולים. משלא עשתה זאת – נקבע כי התנהלותה הובילה לסיום יחסי העבודה בשל התפטרותה בעצמה, ללא זכאות לפיצויים כאילו פוטרה.

כמו כן, בית הדין קיבל את טענות החברה כי בהתנהלותה הפרה העובדת את חובת תום הלב והנאמנות הנדרשת מעובד כלפי מעסיקו. לבסוף התבקשה העובדת לשלם פיצוי למעסיק על סך 5,000 שקלים בגין התנהלותה.

• לפסיקה זו משמעות ניכרת עבור יחסי עבודה: התמשכות בשימוש נרחב באישורי מחלה דיגיטליים אינה חוסמת עוד עיני המעסיקים מלברר את אמיתות ההיעדרות.
• למעסיקים יש כיום גיבוי לבקש בדיקה רפואית של עובד מחשש לאמינות, לא רק כאשר מדובר באישור שאינו מהקופה – אלא גם באישורים רשמיים מטעם קופות החולים.

היבטים עקרוניים והשלכות לעתיד

הפסיקה החדשה צפויה להשפיע על אופן טיפול המעסיקים באישורי מחלה ובעיקר במקרים בהם קיים חשד להונאה או לניצול לרעה של ימי המחלה. חשוב להדגיש כי זכות המעסיק להתעקש על בדיקה רפואית תיעשה תוך שמירה על זכויות העובד, זהירות יתרה ועמידה בכללי הפרטיות.

מעסיקים ועובדים כאחד צריכים להיות מודעים לשינוי ההלכתי ולפעול בתום לב. עובדים נדרשים להציג אישורים אמינים, ואילו מעסיקים צריכים להפעיל את סמכותם לבדיקה נוספת רק כאשר עולה חשד ממשי ומתועד לחוסר תום לב או ניסיון להונות את מקום העבודה.

לסיכום, פסיקה זו מהווה אבן דרך בתחום יחסי העבודה בישראל. היא מאזנת בין הזכות של העובד לפרטיות ובריאות לבין זכותו של המעסיק לנהל עסק אמין ולהגן על עצמו מפני ניצול לרעה של ימי מחלה. המשמעות היא כניסתו של עידן בו תידרש שקיפות גבוהה יותר וניהול מדויק יותר של נוהלי מחלה, הן מצד העובדים והן מצד המעסיקים.