פיצויים חסרי תקדים לתאומות שנולדו מחוברות בעקבות רשלנות רפואית

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע פיצויים בסכום של 11.6 מיליון שקלים לשתי תאומות שנולדו מחוברות, לאחר שהרופאים לא הודיעו להוריהן על האפשרות לעוברות מחוברות עוד במהלך ההיריון. הפיצוי כולל הוצאות משפטיות, ומדגיש את החשיבות העצומה של מתן מידע מלא להורי עוברים במהלך מעקב הריון.

רקע על המקרה ופרטי ההליך המשפטי

במקרה הנדון, אם צעירה נכנסה להיריון בשנת 1997. במהלך בדיקות אולטרסונוגרפיות שנערכו כחלק ממעקב ההיריון בבית החולים, נמצא כי היא צפויה ללדת תאומות. עם זאת, לא נמסר לה בכל שלב כי ייתכן ומדובר בעוברים מחוברים – תופעה רפואית נדירה המכונה תאומות סיאמיות. תינוקות אלו נולדות כשהן מחוברות זו לזו באחת ממערכות הגוף, לעיתים ברחם, בלב, בכבד או במערכת העיכול.

הלידה התרחשה בקיץ 1998, ולתדהמת המשפחה והצוות הרפואי, התגלה שהתאומות נולדו מחוברות במעיים. יתרה מזאת, מיד לאחר הלידה היה צורך להפרידן בניתוח מורכב. תהליך ההתאוששות שלאחר הניתוח היה ממושך, ולשתיים נגרמו קשיים בריאותיים ותפקודיים שנמשכים עד היום. לכן הוגשה תביעה לפיצויים נגד המדינה – הבעלים של בית החולים בו טופלה האם.

הטענות המרכזיות – רשלנות רפואית וחיים בעוולה

עילת התביעה המרכזית שהועלתה הייתה רשלנות רפואית. בתביעה טענו התאומות, שכיום בוגרות, כי חייהן היו יכולים להימנע לו האם הייתה יודעת על מצבן ברחם. לו המידע היה מוצג בפני ההורים, הם היו יכולים לשקול הפסקת הריון. בהקשר זה נטען גם ל"חיים בעוולה" – מונח משפטי המתאר מצב שבו אדם נולד בעטייה של רשלנות, כאשר לולא אותה התרשלות – כלל לא היה נולד.

התובעות הציגו חוות דעת רפואיות שלפיהן הרופאים זיהו סימנים מחשידים בבדיקות לאורך ההיריון, אך לא הבהירו להורים את חומרת הממצאים ולא הציגו בפניהם התמונה המלאה. כך נמנעה מן ההורים האפשרות להיוועץ עם ועדה להפסקת היריון – ועדה המוסמכת לאשר הפסקה במקרה של מומים חמורים בעובר.

ממצאי בית המשפט – החובה לשתף את ההורים

בית המשפט נשען על ראיות שהוצגו בין היתר מתוך תיקי המעקב ההריוני וקבע כי כבר במהלך ההיריון עלתה אפשרות של תאומות מחוברות. השופט התייחס בכתב ההכרעה לחשיבות העליונה שבהעברת המידע המלא להורים, גם אם מדובר במידע ראשוני ובלתי ודאי. אף שניתן להבין כי לא היה ניתן לקבוע באופן חד משמעי את מצבן של העוברים, הרי שהימנעות מלשתף את ההורים בחשדות אלו פגעה בזכותם להחליט על המשך ההיריון.

השופט העיר כי אף שבדיעבד לא ניתן לדעת בוודאות כיצד היו ההורים פועלים אילו היו מודעים לחשדות, סביר להניח כי ברוב המקרים היו שוקלים פנייה לוועדה להפסקת היריון, ואף מקבלים אישור להפסקתו בעקבות הממצאים החמורים.

הפיצוי – בגין נזקי גוף ונכות משמעותית

בפסק הדין פורטו הנזקים שמהם סובלות התאומות כיום: אחת סובלת מקיצור במעי הגס, אי שליטה בסוגרים והעדר פי טבעת; אחותה מתמודדת עם שיתוק מוחין קל, פגיעה בראייה, קשיים התפתחותיים ואי שליטה חלקית בסוגרים. השתיים מתמודדות עם מגבלות ניכרות בתפקודן היומיומי, ומקת פגיעותיהן בנוסף להוצאות רפואיות רבות, פגיעות רגשיות וסבל נפשי.

• סכום הפיצוי שנפסק – 9,671,097 שקלים – משקף את הנזקים הרפואיים, העזרה הסיעודית, האביזרים שחיוניים להן, הפסד השתכרות עתידי וכאב וסבל.
• בנוסף, נפסק שהמדינה תשא אף בשכר הטרחה של עורכי הדין שייצגו את התובעות, בסך 1,934,219 שקלים.

משמעות ההחלטה ומבט קדימה

פסק הדין מהווה ציון דרך בתחום רשלנות רפואית וחיוב גורמי רפואה לשתף מידע מלא עם הורים במצבים רגישים – גם כאשר הסימנים אינם ודאיים לחלוטין. לדברי גורמים בתחום, מדובר בפסיקה שמחדחת את אחריות הצוותים הרפואיים, שמתבקשים לתת הסבר רפואי מלא להורים, תוך כיבוד זכותם לקבל החלטות מושכלות הנוגעות להמשך ההיריון.

הפסיקה עשויה להשפיע במישרין על אופן ניהול מעקב הריון במוסדות הרפואיים, ולחייב את הצוותים לעבור על ממצאי ההדמיה בשקיפות, ליידע את ההורים ולתעד כל חשד חריג, כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.

לסיכום, פסק הדין מזכיר עד כמה חשובה תקשורת ברורה ואחראית בין רופא למטופל, ומדוע על כל גורם רפואי להסביר להורים את כלל האפשרויות והסיכונים – גם כאשר מדובר בפרטים ראשוניים. אחריות זו אינה מסתיימת בגבולות בית החולים והיא משליכה על עתיד הילדים והמשפחה כולה.