פיצוי של כ-200 אלף ש"ח לטניסאית נבחרת ישראל שנפגעה באימון תרגיל מסוכן

טניסאית מקצועית, שהייתה חלק מנבחרת ישראל לנשים, זכתה לפיצוי כספי משמעותי לאחר שנפצעה בברכה במהלך אימון תרגילי במגרש טניס בתל אביב. סכום הפיצויים הכולל – כ-208 אלף שקלים – ישולם לה על ידי מספר גופים שאותם קבע בית המשפט כאחראים לתאונה.

התאונה – בעת תרגול תרגיל החלקה על מגרש קשה

• הטניסאית, כיום בת 32, התאמנה במסגרת בית הספר לטניס ידוע והשתתפה באימון במרכז טניס באזור המרכז שנוהל בידי רשות ציבורית
• בעת האימון ביצעה "החלקה על מגרש קשה" – תרגיל המקובל בעולם הטניס אך נחשב למסוכן, עקב רמת הסיכון הגבוהה לפציעות בברכיים ובמפרקים
• במהלך ביצוע התרגיל חשה כאבים עזים, ובבדיקות התברר כי סובבה את ברכה ונפגעה באופן חמור

ההליך המשפטי – על מי מוטלת החובה למנוע תאונות כאלה?

• הטניסאית הגישה תביעה נגד הרשות המקומית שבתחומה פעל המרכז, בעלת מרכז הטניס, וכן נגד בית הספר לטניס ומאמנה האישי
• בתביעתה טענה כי הגורמים האחראים התרשלו בכך שלא אסרו עליה לבצע את התרגיל על מגרש מסוג זה, למרות הסיכון הברור הכרוך בו
• הנתבעות טענו מנגד כי האחריות כולה חלה על הטניסאית, בשל כך שלמדה את התרגיל מהתבוננות במשחקי טניס בינלאומיים ולא במסגרת מוסדית מסודרת
• טענה נוספת שעלתה הייתה כי התאונה התרחשה בזמן שהיא התאמנה לבדה, ולא תחת פיקוח ישיר של מאמן או בעל תפקיד

הפסיקה – חלוקת אחריות בין הגורמים המעורבים

• השופט שדן בתיק בחן את כלל העדויות והראיות. הוא קבע כי כל אחד מהמעורבים – הרשות המקומית, בעלת המגרש, בית הספר לטניס והמאמן – נשא באחריות לסיכון ולמניעת התאונה
• בית המשפט דחה את הטענה כי למידה עצמאית של התרגיל פוטרת מאחריות. הוא הבהיר שלגופים האחראים קיימת חובת זהירות כלפי המתאמנים, לרבות הדרכה ברורה לגבי תרגילים מסוכנים
• בחלוקת האחריות, פסק השופט כי חמישים אחוזים מהפיצוי יושת על הרשות המקומית ובעלת המתחם, והמחצית השנייה – על בית הספר לטניס והמאמן
• נוסף על כך, קבע בית המשפט כי יש להטיל "אשם תורם" בשיעור 20% על הטניסאית עצמה, היות ובחרה לבצע את התרגיל המסוכן – מה שהקטין את שיעור הפיצוי הסופי

השלכות הנזק והפיצוי שסוכם בסיום ההליך

• בשל הפציעה הוכרה הטניסאית כסובלת מנכות תפקודית בשיעור של 10% (לצד אשם תורם נוסף), אשר השפיעה על כושר ההשתכרות והיכולת להמשיך ולהתחרות ברמה הגבוהה בישראל ובחו"ל
• הפיצוי הורכב מהפסדי השתכרות עתידיים, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג', וכן פיצוי בגין כאב וסבל
• סכום הפיצויים העיקרי עמד על 168,000 ש"ח, נוסף להוצאות משפט בסך של 40,000 ש"ח

מסר משמעותי לגורמים העוסקים באימוני ספורט

• הפסיקה מדגישה את האחריות המורחבת של גופים עירוניים, מנהלי מתקני ספורט ומאמנים בכל הנוגע להגנה על שלומם של ספורטאים מקצועיים וחובבים כאחד
• כאשר מתבצעים תרגילים או פעילויות מסוכנות, נדרשת הקפדה יתרה על מתן הוראות בטיחות, התאמת תנאי אימון והסברה ברורה למתאמנים
• בית המשפט קובע כי לא די בכך שספורטאי בחר ללמוד או ליישם טכניקה על דעת עצמו – האחריות לא ends לחלוטין אצלו כאשר יש באזור מדריכים ומנהלים האמונים על בריאותו

לסיכום, הפסיקה מבהירה כי כאשר נוצרת סכנה ניכרת לספורטאים במסגרת אימונים מקצועיים, מוטלת חובת זהירות גבוהה על כל הגורמים – הן ברמת הפיקוח בשטח והן בהדרכה. הפיצוי הגבוה שנפסק לטובת הטניסאית הוא תזכורת לכובד האחריות הרובצת על כתפיהם של כל העוסקים בענף.