פיצוי לרווקה: ספרייה עירונית מנעה השאלת ספרים בשל מעמד אישי והופלתה

פסק דין תקדימי שניתן השבוע בבית משפט השלום בתל אביב עוסק בסוגיית השוויון במתן שירותים ציבוריים לכלל האזרחים. אישה צעירה תושבת אזור המרכז, המקיימת אורח חיים חרדי, תפוצה על ידי רשות מקומית בסכום משמעותי, בעקבות אפליה שחוותה בעת שניסתה לשאול ספרים בספרייה העירונית.

הרקע: סירוב להשאיל ספרים מסיבות אישיות

• האישה, כבת 27, פנתה בחודש יוני 2022 לספריה העירונית היחידה באזור מגוריה בבקשה לקבל ספר העוסק בהתמודדות זוגות עם אתגרים בתחום הפוריות.
• למרות שלא היה כל איסור פורמלי, נאמר לה על ידי הספרנית כי הספר אינו זמין עבורה, "מאחר שהוא מיועד למבוגרים בלבד". לדברי הצעירה, המשמעות בספריה הייתה ברורה – רק נשואות נחשבות ל"מבוגרות" הזכאיות לעיין בספר מסוג זה.
• מקרה דומה התרחש גם מספר חודשים לאחר מכן, עת ביקשה לשאול ספר נוסף, הפעם הנוגע לחששות דיור והתמודדות עם נישואין ושידוכים. גם הפעם סורבה מהטעם שהספר מיועד לאנשים נשואים בלבד.

טענות הצדדים: הפליה או שמירה על ערכים?

• הצעירה טענה כי בסירוב להשאיל לה ספרים הפועלת העירייה בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים הניתנים לציבור, שכן לא ניתן לה קריטריון אובייקטיבי אחר מלבד מצבה האישי כרווקה.
• המועצה המקומית טענה מנגד כי הספרייה פועלת בהתאם לערכים קהילתיים-דתיים, ולפיכך קיימים כללים המיושמים לאור דרך חיים זו. נמסר על ידם כי הספרים שנאסרו לשאילה מכילים מידע שאינו תואם את מצב חייה הנוכחי של התובעת, לכאורה מתוך דאגה לרווחתה הרוחנית.
• בהמשך נמסר מטעם הרשויות כי אין באמור אפליה, מאחר והכללים חלים על כלל הרווקות, וכי למוסד יש את הזכות לשמור על אופי השימוש בשירותיו.

ההתנהלות בדיון: השוואתה לחוקי רישוי

• במהלך הדיון המשפטי נדרש עורך הדין שייצג את הרשות להסביר את מניעי הסירוב. באחת מההשוואות שערך, נטען כי בדומה לכך שכדי לנהוג ברכב יש צורך ברישיון נהיגה – כך ספרים מסוימים "מותרים לשימוש" רק למי שעבר שלב חברתי מסוים – נישואין.
• הנימוק החריג עורר אי נחת בקרב השופט הדן בתיק, שלדבריו מדובר בהחלטה שרירותית שאינה מבוססת או חוקית.

הכרעת בית המשפט: הפליה פסולה ופיצוי משמעותי

• בית המשפט בחן את טענות שני הצדדים וקבע כי המניעה להשאיל ספרים בהתאם למצב האישי-חברתי של הקוראת אינה חוקית ומהווה הפרה של עיקרון השוויון.
• השופט הבהיר כי אין בנמצא כל קריטריונים מסודרים המגדירים אילו ספרים מותר להשאיל ובאיזה סטטוס אישי, וכי לא ייתכן שמידע ציבורי ייאסר לשימוש רק בשל בחירה באורח חיים כזה או אחר.
• עוד נכתב כי גם טענות בנוגע לערכים קהילתיים או מגבלות הנובעות מרוח המקום אינן מצדיקות פעולה הנובעת משיקול דעת כוחני בלתי מבוסס, ושאין לה בסיס במערכת החוקים הארצית.
• על פי החלטת בית המשפט, תשלם הרשות המקומית לתובעת פיצוי בסך 60,000 ש"ח בגין הפגיעה בזכויותיה, בנוסף ל-20,000 ש"ח בגין הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורך דין.

משמעות הפסיקה – איסור הפליה והשלכות לעתיד

• החוק לאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים אוסר על סירוב לתת שירות לציבור בשל מאפיינים אישיים דוגמת מגדר, דת, השקפת עולם, ולצידם גם סטטוס אישי – כמו במקרה זה.
• הפסיקה הנוכחית עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות על מוסדות ציבוריים וקהילתיים ברחבי הארץ, שכן מבהירה כי הערכים המקומיים אינם מתירים סטייה מהחובות הכלליות של שוויון בפני החוק.
• פסיקות דומות קובעות אחריות ממשית לפצות נפגעי אפליה, תוך הבהרה שמוסדות הפועלים בשירות הציבור מחויבים לנגישות שווה לכולם ללא יוצא מן הכלל.

סיכום: עיקרון השוויון – יסוד חיוני בשירות הציבורי

פסק הדין שניתן לאחרונה ממחיש את חשיבות עקרון השוויון וההגנה ממנו זכאים כל אזרחי המדינה בעת שימוש בשירותים ציבוריים. כל מוסד – אף אם פועל במסגרת ערכים מסוימים – מחויב בראש ובראשונה לפעול במסגרת עקרונות החוק. מניעת גישה לשירותים, לרבות ספרות ידע או מידע, עקב מצב אישי, ושאר שיקולים זרים, תוביל לסנקציות ולהטלת פיצויים. פסיקה זו מחדדת עבור הציבור ועבור מוסדות המדינה את חובת השוויון והשמירה על זכויות הפרט.