פיצוי לנפגעי תאונת דרכים: כיצד נקבעת גובה הפיצויים והאם ניתן לערער?

נפגעי תאונות דרכים מוצאים עצמם לעיתים מתמודדים לא רק עם ההשלכות הבריאותיות והנפשיות, אלא גם עם הליכים משפטיים ממושכים שמטרתם השגת פיצוי הולם. מערכת המשפט עוסקת לא אחת בשאלה כיצד יש לקבוע את גובה הפיצויים עקב נזקי גוף שנגרמו בתאונות, וכן באילו מקרים ניתן להגיש ערעור על החלטת בית המשפט.

פרטי המקרה ומועד התאונה

המקרה הנדון — שבעקבותיו התעוררו שאלות אלה — עסק בנפגע, גבר בשנות הארבעים לחייו, שהיה מעורב בתאונת דרכים בסתיו 2016. ביום האירוע הוא סבל מנפילה אשר גרמה לו לפגיעות גופניות ונזקים מתמשכים. כבר לאחר התאונה, פנה הנפגע לקבלת טיפול רפואי מידי, שכלל בדיקות והערכת נזק על ידי מומחים רפואיים, ונפתחה חקירה על מנת לבחון את נסיבות התאונה.

הליך משפטי זה מדגים כיצד נקבעים פיצויים במקרה של תאונת דרכים, ואילו שיקולים משפטיים עומדים לנגד עיני השופט בבואו לפסוק בין הצדדים.

הערכה רפואית והגדרת אחוזי נכות

מבחינה משפטית, קביעת מידת הפגיעה נקבעת על פי חוות דעת של רופאים מומחים, שמעריכים את נכותו של התובע. במקרה זה, המומחים קבעו כי הנפגע סובל מנכות צמיתה בשיעור 15%, וזאת בעקבות הפגיעה האורתופדית. לעיתים מופיעה מחלוקת בין הצדדים באשר לאחוזי הנכות, מאחר שמרכיב זה משפיע באופן ישיר על גובה הפיצוי הסופי.

בעבודתם, בתי המשפט בוחנים את כלל החומר הרפואי, ההיסטוריה הרפואית, ותוצאות בדיקות עדכניות, לצד נתונים נוספים כגון פגיעה ביכולת ההשתכרות, הגבלת תנועה וחיים יומיומיים תחת מגבלה.

פיצוי עבור אובדן כושר השתכרות

אחת הסוגיות העיקריות היא פיצוי שולב בגין אובדן כושר עבודה. במקרים רבים נקבע שהתובע איבד חלק מיכולתו להתפרנס בשל הפציעה. כאן, נקבע שאובדן ההשתכרות העתידי עומד על 10% בלבד, למרות שמבחינת הנכות הרפואית נקבעה נכות בשיעור 15%. בתי המשפט נוהגים להבחין בין נכות רפואית (הנובעת מהפגיעה עצמה בהתאם להגדרת הרופא) לבין נכות תפקודית (כלומר כיצד הפגיעה משפיעה על חיי היום-יום של הנפגע).

ככל שהפגיעה התפקודית גבוהה יותר, הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עולה בהתאם. עם זאת, כאשר השפעת הנכות על אובדן ההשתכרות אינה מהותית — גם אם אחוזי הנכות גבוהים — ייקבע פיצוי נמוך יותר בראש נזק זה.

פיצוי על הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'

הנפגע זכאי לפיצוי בשל ההוצאות שהוציא לצורך טיפולים רפואיים, רכישת תרופות, ושירותי עזרה בבית. לעיתים יידרש בית המשפט להכריע האם ההוצאות היו סבירות והאם הן נגרמו כתוצאה ישירה מהתאונה. במקרה הנדון, בית המשפט אישר תשלום בגין עזרה חיצונית שנדרשה במשך תקופה מסוימת, וכן בגין הוצאות רפואיות שלא כוסו במסגרת סל הבריאות.

סוגיית ניכוי תגמולים מהפיצוי

שאלה מרכזית שעולה כמעט בכל תיק היא האם וכיצד יש לנכות מהפיצוי את כספים שהתובע קיבל ממקורות אחרים, כגון המוסד לביטוח לאומי, או קרנות פנסיה. בית המשפט בוחן את תקנות החוק העוסקות בנושא, ומבצע התאמות כך שהתובע לא יקבל כפל תשלום — כלומר, שלא יקבל פיצוי כפול לאותה תקופה נזק.

• בתי המשפט מקזזים מהפיצוי תשלומים שהתקבלו מקופות גמל, תקבולים מביטוח לאומי או מקורות פיצוי נוספים.
• ככל שניכוי הכספים גורם להפחתה משמעותית של הפיצוי, מחויב בית המשפט לפרט בהחלטתו את הסכומים שנוכו ואת אופן החישוב.

הפחתה וחלוקה של סכומי הפיצוי

לעיתים נמצא כי התובע קיבל לאורך השנים מקדמות או פיצויים ביניים (לדוגמה, תשלומים שבועיים או חד-פעמיים ממבטחים או קרנות אחרות). בנוגע למקרה שהוזכר, נוכו מתוך סך הפיצוי שנפסק סכום של 348,750 ש"ח, בשל תשלומים קודמים. בנוסף, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין חושבו בהתאם להיקף הטיפול המשפטי, ונוספו לסכום הסופי.

סכום הפיצוי והמחלוקת סביבו

לאחר ניכוי כל התשלומים הרלוונטיים, התובע זכה לפיצוי כולל בגובה 279,000 ש"ח בלבד, אשר כלל בתוכו פיצויים בגין כאב וסבל, אובדן השתכרות עתידית, טיפולים רפואיים, והוצאות נלוות נוספות. סכום זה נמוך יחסית, בין היתר בשל קיזוז מענקים ותשלומים נוספים שהתקבלו טרם מתן פסק הדין.

• התובע טען בבית המשפט כי סכום הפיצוי אינו משקף את חומרת הפגיעה והצורך שלו בסיוע מתמשך.
• מנגד, הנתבעת (חברת הביטוח) הדגישה שאין לפצות פעמיים, וכי הנכות התפקודית של התובע מוגבלת בלבד.

אפשרות לערעור על פסק דין בנזקי גוף

בהליכים הנוגעים לנזקי גוף, זכאי כל אחד מן הצדדים להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר, בדרך כלל לבית המשפט המחוזי או במקרים חריגים אף לעליון. ישנה חשיבות לבחינת סיכויי הערעור, שכן בתי המשפט מטים את כף הזכות להותיר פסקי דין על כנם, אלא אם נפלה טעות משמעותית בהליך החישוב או בהערכת הנזק.

תהליך הערעור דורש נימוק ענייני המתבסס על ראיות חדשות או טענות מהותיות לגבי התנהלות בית המשפט קמא. יצוין כי לא כל ערעור מתקבל, ולעיתים בתי המשפט קובעים כי אין מקום לשנות את קביעת הערכאה הראשונה.

סיכום

ההליך לקבלת פיצוי בתאונות דרכים דורש התמודדות עם סוגיות משפטיות ורפואיות מורכבות. הפער בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית, קיזוז תשלומים קודמים, ועמדת הצדדים בנוגע לגובה הפיצוי, גורמים לכך שכל תיק נדון לגופו. גם כאשר נקבע פיצוי, פעמים רבות נותרת תחושת פספוס אצל הנפגעים, בשל סכום הפיצוי או הדרך בה הוערך הנזק. הליך הערעור פתוח בפניהם, אך נדרש לשקול היטב את סיכויו עוד בטרם נקיטת צעדים משפטיים.