עירייה חויבה לפצות אישה שנפגעה בהחלקה על שמן – סכום הפיצוי קרוב לחצי מיליון שקלים

אחריות הרשויות המקומיות לתחזוקת המרחב העירוני עלתה לכותרות השבוע, לאחר שבית משפט חייב עירייה לשלם סכום משמעותי למעצבת פנים שנפגעה בעקבות החלקה על כתם שמן ברחוב.

תאונה במרחב העירוני: פציעה בעקבות מחדל תחזוקתי

המקרה אירע בדצמבר 2017 בעיר בצפון הארץ. מעצבת פנים, כבת חמישים, עשתה את דרכה לפגישת עבודה כאשר החליקה לפתע על כתם שמן שהצטבר על המדרכה סמוך לאזור שבו מוצבים פחי אשפה ונמצאים דוכני אוכל מהיר. כתוצאה מהנפילה, היא שברה את קרסולה ופונתה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים מקומי.

• המדרכה שבה התרחשה התאונה נחשבת לאזור מועדים להיווצרות לכלוך וכתמים, בשל ריכוז עסקים ומיכלי אשפה במקום.
• הנפגעת נזקקה בהמשך לשני ניתוחים ועברה תקופת החלמה ממושכת.

הכרה בתאונת עבודה והגשת תביעות נזיקין

לאחר קבלת טיפול, גוף הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ושילם למעצבת גמלאות בהתאם. בהמשך, הוגשה תביעה לבית המשפט כנגד הרשות המקומית. הטענה המרכזית הייתה כי כתם השמן היווה מפגע ברור שעל הרשות היה לאתר ולהסיר מבעוד מועד. מאחר שזה לא קרה – נגרם הנזק, והרשות אחראית לו מתוקף חובת זהירות לתושבים ולעוברי אורח.

במקביל, תבע גם המוסד לביטוח לאומי, שלטענתו יש להפנות לרשות את הדרישה להשבת הסכומים ששולמו לנפגעת בשל הטיפול בפציעתה וההכרה בה כנפגעת עבודה.

• חובת העירייה היא להבטיח שהמרחבים הציבוריים נטולים ממפגעים מסוכנים.
• הפשרת שמן בסביבת המדרכה, במיוחד ליד עסקים המשרתים מזון, יוצרת סיכון מוחשי לעוברים ושבים.

טענות הצדדים והכרעת בית המשפט

הרשות המקומית ניסתה להמעיט בחומרת האירוע וטענה כי לא הוכח שמדובר במפגע חריג – אלא בתופעה מוכרת במרחב העירוני, אשר אינה מספקת עילה להטלת אחריות כוללת עליה. לחלופין נטען כי יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי, מאחר שבאם הייתה נוקטת משנה זהירות – ייתכן והתאונה הייתה נמנעת.

לעומתה, באי-כוחה של הנפגעת והביטוח הלאומי דרשו להכיר באחריות העירייה בשל מחדל ברור בתחזוקה ובפיקוח.

• הצגת ראיות מצולמות הוכיחה את הימצאות הכתמים במקום סמוך לפחי אשפה ולדוכני מזון – תגבור להוכחת אחריות.
• עדות הנפגעת עשתה רושם אמין והמומחים הרפואיים אישרו את חומרת הפציעות והשלכותיהן לטווח הארוך.

המפגע – חמור מהנורמה העירונית

בפסק הדין נכתב כי למרות שלא כל כתם שמן מהווה סכנה בלתי רגילה, הרי שבמקרה זה הצטברו כתמים רבים באזור מועד לפורענות. השופט ציין כי ניתן היה לצפות להתנהגות זהירה ומוקפדת מצד הרשות, מאחר והמדובר במתחם רגיש מבחינת בטיחותית. העדר טיפול מיידי במפגע מהווה רשלנות נמשכת, שמצדיקה הטלת אחריות.

יחד עם זאת, נקבע כי קיים אשם תורם מסוים מצד הנפגעת, בשל האפשרות להבחין במפגע בגין היותו גלוי וברור לעין.

• נקבע שהרשות המקומית תשא באחריות העיקרית אך תלקח בחשבון אשמה תורמת של 20% מצד הנפגעת.
• נזקיה של התובעת הוערכו בעיקרם בשל הפסדי הכנסה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, כאב וסבל.

גובה הפיצויים ואופן חלוקתם

בית המשפט קבע כי העירייה תשלם לתובעת סכום של כ-152,500 שקלים, בנוסף לגמלאות ששולמו על-ידי הביטוח הלאומי ונפסקים לו שיפוי בגובה הקרוב ל-332,000 שקלים.

• סה"כ סכומי הפיצוי והשיפוי מגיעים לסך כולל של 484,500 שקלים.
• מלבד הנזקים הישירים, חויבה הרשות בתשלום שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט לתובעת ולביטוח הלאומי.

הפסיקה משקפת את האיזון שמבקש בית המשפט ליצור – מצד אחד חיוב הרשות המקומית לדאוג למרחב ציבורי בטוח, ומנגד הכרה כי על כל אדם להפעיל מידה מסוימת של ערנות וצעדי זהירות בשימוש במרחב זה. במקרים חמורים שבהם הוכח מפגע מיוחד או מחדל רשלני, תוטל אחריות נרחבת על הרשות המקומית.

סיכום

המקרה שנדון מוסיף נדבך חשוב לפסיקה הנוגעת לאחריות הרשויות למפגעים בשטחים ציבוריים. הרשויות צריכות לנקוט באמצעים יעילים להסרת מפגעים מהר ככל הניתן, ובפרט במוקדים מועדים. כתמי שמן שנותרים ללא טיפול מהווים מקור סכנה ממשי ולכן רשויות שימנעו מגילוי ערנות נדרשת – עלולות להיתקל בחיובים כספיים כבדים בגין נזקי גוף.