משפחה תובעת פיצוי: רשלנות בטיפול ביולדת הובילה לשיתוק מוחין אצל בתם

משפחה צעירה הגישה תביעה לבית המשפט תוך שהיא מעלה טענות לרשלנות חמורה של צוות רפואי בבית חולים בצפון הארץ, אשר נטען כי הובילה לנזק מוחי קשה ולשיתוק מוחין אצל בתם התינוקת. ההורים דורשים פיצוי בהיקף של מיליוני שקלים, בטענה כי פגיעה בהשגחה ובהדרכה במהלך השהות בחדר הלידה היא שגרמה לטרגדיה האישית שלהם.

הטענות: היעדר השגחה גרם לנזק בלתי הפיך

על פי כתב התביעה, המתנהלת תחת חסות בייצוג של עו"ד ותיק וחברו ממשרד מוכר, התינוקת נולדה באוקטובר 2020, לאחר היריון שהתנהל בליווי הדוק ולמרות אובדן הריונות קודמים. מדובר בלידה שהסתיימה באמצעות ואקום, כשתוך זמן קצר לאחר לידתה, הוצמדה הרכה – בהתאם להמלצות השגרה הנפוצות בתחום הבריאות – לעורה של האם לצורך עידוד "מגע עור-לעור".

• ההורים טוענים כי איש מצוות בית החולים לא פיקח על תנוחת התינוקת בעת המגע הראשוני.
• לטענתם, לא ניתנה להם כל הדרכה באשר לכללי הבטיחות במפגש הראשוני ביניהם לבין בתם.

שעתיים לאחר היוולדה, נתגלה כי התינוקת אינה נושמת וצבע עורה משתנה לכחול, מה שהעיד על מצוקה נשימתית חמורה. הבדיקה שנערכה העלתה כי דרכי האוויר שלה נחסמו עקב תנוחה לא תקינה, שנגרמה מתוך חוסר בהכוונה והשגחה מצד הצוות.

SUPC – סיבוך נדיר וקטלני

חוות הדעת שניתנה מטעם המומחה של המשפחה פירטה כי מדובר במקרה של "קריסה פתאומית בלתי צפויה לאחר לידה" (SUPC), מצב מוכר בו חסימה של דרכי האוויר בימים הראשונים לחיי תינוק שאך זה נולד, אם לא ננקטים אמצעי זהירות נאותים, עלולה לגרום לליקוי נוירולוגי כבד ואף למוות. המומחה הטעים שהשלב הקריטי במפגש ראשוני בין אם לרך הנולד מחייב הקפדה קפדנית מצד צוות רפואי מוסמך.

טענות רשלנות והשלכות חמורות

המשפחה מדגישה כי רק בעקבות כניסתה המקרית של אחות לחדר, התגלה מצב החירום. עזיבתה של התינוקת ללא פיקוח, נטען, אפשרה את התרחשות האירוע הקשה. לדבריהם, מתן תשומת לב ואף הסבר מינימלי מצד הצוות יכל להוביל לתוצאה שונה – נזקים איומים היו נמנעים.

• התינוקת מאובחנת כסובלת משיתוק מוחין מלא והגיעה למצב של נכות מוחלטת.
• יש לה הפרעה בהתפתחות שכלית, ליקוי ראייה מוחי וחולשת דרכי הנשימה.
• היא נזקקת להאכלה בצינור ויש לה קושי חמור בתקשורת עם סביבתה.

לטענת הוריה, בתם לא תוכל לעולם להשתלב בשוק העבודה או לנהל חיים עצמאיים, וגידולה כרוך בנטל כלכלי ונפשי כבד של המשפחה כולה.

דרישת פיצוי: תגמול ראוי לנזקים

התביעה נגד המדינה, כבעלת בית החולים, מבוססת על קלות שניתן היה למנוע את השרשרת שהובילה לנזק. המשפחה דורשת פיצוי של שני מיליון שקלים עבור נזקים שנגרמו בעבר – הוצאות רפואיות, טיפולים, התאמות סביבתיות בבית, דאגה שוטפת וכל הנלווה לנכות כה חמורה של ילדם. בנוסף, הם מבקשים מבית המשפט לפסוק פיצוי נוסף בגין נזקים עתידיים, ביניהם הפסדי שכר שיהיו מנת חלקה של הילדה כשלא תוכל לעבוד, טיפולים רפואיים ושאר הצרכים לשארית חייה.

רשלנות רפואית, מושג המוכר בדין האזרחי, נבחנת בבתי המשפט לפי השאלה האם הרופא או הצוות הרפואי פעלו בהתאם לרמת הזהירות והמקצועיות הנדרשת. הוכחת התרשלות מותנית בכך שהתנהגות הצוות סטתה מהמקובל ושסטייה זו גרמה בפועל לנזק.

תגובת בית החולים – זהירות מתגובות בשלב ההליך

מבית החולים נמסר כי כתב התביעה נתקבל בימים האחרונים בלבד, וכי המקרה נמצא בבדיקה קפדנית. בשל חובת הסודיות הרפואית, המוסד אינו מוכן למסור תגובה אופרטיבית או התייחסות פרטנית לעת עתה. עמדת בית החולים תימסר לבית המשפט במועד שייקבע.

• המשפחה נתמכת, כאמור, בייצוג של עורכת דין ועורך דין מנוסים בתחום הרשלנות הרפואית.

ההשלכות והמשמעות הציבורית

המקרה מעלה לדיון ציבורי את החשיבות של פיקוח והדרכה מקצועית בבתי חולים, במיוחד בשלבים רגישים שלאחר לידה. "מגע עור לעור" אמנם מומלץ על ידי גורמי רפואה כהזדמנות ראשונה לחיבור רגשי והתפתחותי, אך כאשר תינוקות שוהים על אימם יש להקפיד על תנוחות בטוחות ולפקח עליהם באופן קפדני כדי למנוע אסון.

פסק הדין שיינתן בעתיד, אם תתקבל התביעה, עשוי לקבוע תקדים באשר לרמת הזהירות והפיקוח הנדרשת ממוסדות רפואיים, ובעיקר בכל הנוגע להדרכת הורים ברגעים הראשונים לחיי ילדיהם.

המאמר לעיל נכתב למטרות הסברה כללית, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל הפונה בנושא דומה מתבקש להיוועץ בעורך דין מוסמך.

סיכום: המקרה טומן בחובו שאלה רחבה באשר לאחריות הצוות והצורך להבטיח השגחה והדרכה מיטביים בשעת המפגש הראשוני בין יולדת לתינוקה, כאשר מקרה טרגי אחד מדגיש את חשיבות הערנות והמיומנות במערכת הרפואית.