מטופל תובע פיצויים לאחר נפילה ממיטת אשפוז: טענות לרשלנות רפואית ונזק בלתי הפיך
מטופל תובע פיצויים לאחר נפילה ממיטת אשפוז: טענות לרשלנות רפואית ונזק בלתי הפיך

תביעה רחבת היקף הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה נטען לרשלנות רפואית חמורה מצד צוות בית חולים בצפון הארץ. על פי כתבי הטענות, מטופל שעבר אשפוז עקב בעיות רפואיות דחופות נפל ממיטתו במהלך שהייתו במיון, כתוצאה מהתרשלות נטענת של הצוות הרפואי וההנהלה, ונפגע באורח קשה.

רקע: השגחה רפואית שהסתיימה בנפילה

המקרה עוסק באדם בראשית שנות הארבעים לחייו, שעסק בשנים האחרונות בתחום הקולינריה והקים מסעדה מצליחה. ערב האירוע פנה האיש לחדר המיון כשהוא סובל מסחרחורות ניכרות ודפיקות לב מואצות. הוא התקבל למעקב וטיפול תרופתי, והושאר בלילה להשגחה ביחידת המיון.

על פי פרטי התביעה, שעות ספורות לאחר הגעתו – בעת שהותו במיון – נמצא אותו מטופל כשהוא שוכב על הרצפה, לאחר שנפל ממיטתו במשמרת הלילה. לנפילתו נלוותה פגיעת ראש חמורה, והוא פונה באופן דחוף לאבחון וטיפול בבית חולים מרכזי נוסף.

טענות לרשלנות והיעדר תיעוד

בתביעה נטען כי הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לנהלים – לא תיעד את האירועים המלאים, לא ביצע בדיקת סיכון לנפילה כנדרש, ולא חקר לעומק כיצד אירעה התאונה. מסמכי בית החולים חסרים תיעוד על נסיבות הנפילה, נקודה שמעוררת, לדברי המומחים המלווים את התובע, חשש כבד לאי שמירה על הערנות והבקרה הרפואית הנדרשת, במיוחד במקרה של חולה שסבל מסחרחורת חמורה.

הליכי רשלנות רפואית מתמקדים בשאלה האם ננקטו אמצעים מספקים למניעת סיכון חיים, וכן האם הופעל שיקול דעת ראוי בשגרה ובחירום. במעמד זה נטען, כי בשל פגם בניהול האירוע, עובר נטל ההוכחה לידי בית החולים, עליו להראות שפעל כראוי ולא התרשל.

  • בתביעה נטען כי לא קוימה הערכת סיכון לנפילה במיון, למרות תסמיני הסחרחורת.
  • אין תיעוד מסודר בעניין נסיבות הנפילה, וזהות אנשי הצוות המעורבים.
  • התובע טוען כי האמצעים המניעתיים שננקטו היו בלתי מספקים.

השלכות רפואיות חמורות – אובדן כושר חיים ומקצוע

לטענת האיש, הפגיעה הקשה כתוצאה מהנפילה הובילה לשבר בגולגולת, דימום מוחי מסוכן, ואובדן שמיעה מוחלטת באוזן אחת. כמו כן, הוא מתאר אובדן מלא של חושי הטעם והריח, וכן נזקים קוגניטיביים ותסמינים נוירולוגיים חמורים, הכוללים טנטון כרוני (רעשים תמידיים באוזן) והפרעות בתפקוד היומיומי.

אובדן החושים ופגיעות הראש הביאו לכך שהמטופל לא יוכל להמשיך לעסוק במקצועו – שף במסעדה מצליחה – ונאלץ לעזוב שותפות עסקית בדרכו להגשמת חלום חייו. מעבר לכך, מדובר בפגיעה משמעותית בתפקודו ביום-יום, אשר הותירה אותו תלוי בעזרה, מתקשה להשתלב מחדש בשוק התעסוקה, וחווה הידרדרות ניכרת במצבו האישי והנפשי.

  • חוות דעת רפואיות קבעו נכות משמעותית, מעל ל-65% משוקללת.
  • נפגע מגע עם הסביבה וחווה פגיעה קשה באיכות חייו.
  • הוגשה תביעה לפיצויים בגין אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ארוכות טווח, כאב וסבל ונפגעו הנאות החיים.

פנייה לבתי המשפט ובקשות לפיצוי

בפתח כתב התביעה מוצגת בקשה לפיצוי בגובה של למעלה משניים וחצי מיליון שקלים. סכום זה כולל, בין השאר, פיצוי עבור אובדן השתכרות עתידי, הוצאות הטיפולים והשיקום, נזקים לא ממוניים כמו כאב נפשי והפגיעה באיכות החיים עם איבוד מקצוע. לצד התביעה צורפו חוות דעת רפואיות עדכניות, המעידות על הנזק הקשה והמגבלות התפקודיות שנותרו.

יצוין כי התובע הוכר כבעל מוגבלות מלאה על ידי רשויות הביטוח הסוציאלי וזכה לקצבת נכות, אך ודאי סכומים אלה אינם מכסים את מלוא הפגיעה רחבת ההיקף שנגרמה, לטענתו, בשל הרשלנות הנטענת.

תגובת בית החולים והמשך ההליך

נכון למועד הכנת הכתבה, מבית החולים הנתבע טרם נמסרה תגובה רשמית לאירועים ולא נטען קו הגנה ברור. בית המשפט צפוי לדון בעובדות שהוצגו ולבחון – לפי ראיות רפואיות ועדויות מומחים – אם הייתה חריגה מהסטנדרטים המחייבים את הצוות במצבים כאלו.

הליך רשלנות רפואית נבחן לפי אמות מידה של סבירות וזהירות בניהול הטיפול והפיקוח על מטופלים בסיכון. אם ייקבע כי התקיימה רשלנות, עשוי בית החולים לשאת באחריות מלאה או חלקית לכל הנזק שנגרם.

סיכום

הטיפול הרפואי במוסדות ציבוריים מחייב שמירה קפדנית על בטיחות המטופלים ופיקוח קפדני במקרים מורכבים או מסוכנים. המקרה הנדון ממחיש את החשיבות שבהקפדה יתרה על הערכת סיכונים, במיוחד כאשר מדובר במטופלים המצויים במצב פיזי מעורער. ימים יגידו כיצד יוכרע ההליך בבית המשפט ומה תהיינה השלכותיו על פרקטיקות הטיפול וההשגחה בבתי החולים בארץ.