מאלומת המחלוקת: בית המשפט מחייב קרוב משפחה להחזיר מיליוני שקלים בגין עסקת דירה

פרשה משפחתית בעלת מאפיינים משפטיים מורכבים התרחשה לאחרונה, כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב דן במחלוקת על כספי מכירת דירה בין קרובי משפחה. בסופה של ההתדיינות חויב גבר להחזיר לקרובתו כשלושה מיליון שקלים, לאחר שלטענתו קיבל את הסכום כמתנה – טענה שנדחתה.

העובדות: מכירת דירה וטענת מתנה

הדיון המשפטי נסב סביב דירת מגורים ששייכת לאישה המתגוררת מחוץ לישראל, אשר נקלעה למחלוקת עם קרוב משפחתה – בנה של אחייניתה. האישה רכשה את הדירה יחד עם בעלה לפני שנים רבות וביקשה למכור אותה, במטרה להשקיע את הסכום בנכס מניב אחר. לצורך הליך המכירה ביקשה את עזרתו של קרובה, והעניקה לו ייפוי כוח, שהוא מסמך המאפשר לאדם לפעול בשם אחר בעסקאות משפטיות וכספיות לעיתים מכל סוג שהוא.

על פי טענת התובעת, לאחר השלמת עסקת המכירה, הובטח לה כי הכספים יושקעו ברכישת דירה חדשה בפרויקט בבת ים. זמן קצר לאחר מכן, מסרה לה קרובתה כי העסקה לא יצאה אל הפועל וכי נמצא בתהליך של השבת הכספים.

לטענת האישה, במשך תקופה ארוכה סירב הקרוב למסור לה מידע אודות מצב הכספים וטען כי הנושא בטיפול. משפחתה ניסתה לקבל הבהרות, אך ללא הצלחה.

• התובעת דרשה להשיב לה את כל כספי תמורת הדירה.
• היא ביקשה מהשופט לבטל את ייפוי הכוח שניתן לנתבע.
• הסכום הנתבע הוערך ביותר משלושה מיליון שקלים.

קו ההגנה: הסכם מתנה שנוי במחלוקת

מהצד השני הציג הנתבע טענה כי כספי העסקה התקבלו אצלו כמתנה מהתובעת, והגיש העתק של "הסכם מתנה" לפיו לדבריו קרובת משפחתו העניקה לו מרצון חופשי את מלוא הסכום, מתוך מטרה לסייע לו לבנות את עתידו. משמעות מתנה בדין האזרחי היא הענקה מרצון של נכס או כספים ללא כל תמורה או התחייבות נגדית, ולעיתים דורשת דרישות פורמליות מסוימות.

הנתבע הסתמך על העתק לא ברור של ההסכם והדגיש כי אין בסיס לדרישת ההחזר. אולם, הוא לא טרח להתייצב לדיונים בבית המשפט, לא הגיש את ההסכם המקורי – למרות דרישת השופט, ולא הציג תצהירי עדות ראשית שיתמכו בגרסתו.

בשלב מסוים אף ביקש עורך דינו להשתחרר מהייצוג, והנתבע נותר לנהל את ההליך בעצמו ללא ליווי משפטי מקצועי.

הכרעת בית המשפט: גרסת המתנה קרסה

השופט נדרש להכריע בין שתי גרסאות מנוגדות: האם מדובר בכספי מתנה, או שמא נדרש הנתבע להחזיר את הסכום. מייד עם קבלת תיק החומר, עמד השופט על הבעייתיות הרבה בהגנת הנתבע. הוא ציין כי העובדה שהסכם ה"מתנה" צץ רק עם הגשת כתב ההגנה, ולעיתים באיחור, מעוררת חשש ממשי באשר לאמיתותו.

חשוב לציין כי התובעת הכחישה בכתב את הטענה שחתמה על הסכם מתנה כזה, וגרסתה לא נסתרה, שכן היא לא נשאלה עליה בחקירה. מנקודת מבט משפטית – כאשר צד מגיש תצהיר ועדות ראשית, וגרסתו אינה עומדת בפני חקירה נגדית, התצהיר מתקבל כאמין כל עוד אין ראיה ברורה לסתור זאת.

• לא הוצגו ראיות מקוריות או מסמכים שיתמכו בטענת הנתבע.
• הנתבע לא הופיע לדיונים ולא סייע במשפט להוכחת טענותיו.
• במהלך המשפט הוצגו מסמכים שבהם הודה למעשה כי הכספים שייכים לתובעת.

בין היתר הוצגו בפני השופט מסמכים שונים עליהם חתם הנתבע, שבהם הצהיר והתחייב כי תמורת הדירה נועדה כולה לתובעת, והתחייב להשיב לה כל שקל שיתקבל.

השלכות המקרה והמשמעות המשפטית

בשל כל אלה, קבע השופט כי ההגנה של הנתבע התבססה על מסמכים לא אמינים ואינה עומדת במבחן הראיה הנדרשת בבית המשפט. יתרה מזאת, העובדה שהנתבע הסתמך על מסמך שצץ לאחר תחילת ההתדיינות, ולא עמד לחקירה, פגעה אף היא באמינות גרסתו.

בגזר הדין צויין כי הנתבע הפר את אמון התובעת, עליו היה מחויב הן כקרוב משפחה והן כנאמן שקיבל ייפוי כוח לפעול בשמה. חובת נאמנות היא חובה שבדין, לפיה על נאמן לנהוג בתום לב בכספים או בנכסים שנמסרו לו לטובת אדם אחר. הפרת חובה זו עשויה להוביל לחיוב בהשבת כספים ואף לפיצויים.

• השופט חייב את הנתבע להחזיר לתובעת את מלוא כספי הדירה.
• הסכום צמוד למדד מחירי הדירות והוספו לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
• ייפוי הכוח שניתן לנתבע בוטל.

סיכום

המקרה ממחיש את חשיבותם של יחסי אמון בקרב משפחה, במיוחד כאשר מדובר בהיקפי כספים גדולים. בית המשפט חיזק את ההגנה הניתנת למי שמפקיד רכוש בידיו של אחר בתום לב, והבהיר כי לא ניתן להסתמך על הסכמים בעייתיים או התנהלות לא שקופה על מנת להתחמק מהשבת כספים. כל מי שפועל בנאמנות כלפי אחר, מחויב לנהוג בזהירות, יושר ודיווח מלא.