חיוב אם במזונות לילדיה המסרבים לקשר עמה: הכרעה משפטית במצב רגיש

החלטה יוצאת דופן של בית המשפט למשפחה הביאה לחיובה של אם לשלם דמי מזונות לילדיה המתגוררים אצל אביהם, וזאת למרות שהילדים מסרבים בקביעות לשמור עמה על קשר. בית המשפט הכיר בכך שלאב תרומה משמעותית לנתק בין האם לילדיה, אך קבע כי האם חייבת להעביר אליו סך חודשי מופחת של אלף שקלים עבור מזונות.

רקע: משבר משפחתי ממושך וחוסר הסכמה

תחילתו של המקרה במערכת יחסים ארוכה שהתערערה עם הזמן. בני הזוג התגרשו לאחר למעלה מעשרים שנות נישואין, כאשר לשניים שלושה ילדים, מתוכם שניים קטינים בגילאי 13 ו-15. האם עזבה את הבית על רקע מתיחות מתמשכת, והציגה טענות לאלימות נפשית שחוותה מהילדים. האב, מצדו, סירב לכל חלופה מלבד עזיבת האם ותשלום דמי מזונות מטעמה.

במסגרת הסכמות גישוריות שנערכו במעמד בית המשפט, קיבלו הצדדים על עצמם לנסות לחדש את הקשר בין האם לילדיה. לשם כך, הוסכם כי האם תסייע בפרנסת הילדים, תבצע רכישות קבועות ותגיע למפגשים משותפים. למרות רצון הצדדים, ההסכם לא יצא אל הפועל בפועל, והילדים נותרו תחת משמורתו הבלעדית של האב.

האם חייבת בתשלום למרות טענות לניכור הורי

לאחר תקופה קצרה, פנה האב לבית המשפט בטענה שהאם מפרה את ההסכמות, אינה מבצעת רכישות ואינה תורמת כלכלית לילדים. לדבריו, הוא נושא לבדו בנטל הכלכלי הכרוך בגידול הילדים ומבקש לחייב את האם דמי מזונות – במיוחד לאור העובדה ששני ילדיהם הקטינים מתגוררים עימו במלוא משרה.

מנגד, העלתה האם טענות כבדות משקל והצביעה על מסכת של ניכור הורי בוטה מצדו של האב. הצהירה כי האב משפיל אותה בפני הילדים, מסית אותם נגדה ואפילו מסלק אותה מהבית בליווי עלבונות וצעקות כאשר היא מגיעה לנסות למלא אחר ההסכמות.

לטענתה, כתוצאה מהתנהלות זו לא הצליחה לשמור על מקום עבודתה ומצבה הנפשי והבריאותי הידרדר.

ניתוח משפטי: חלוקת אחריות וחישוב המזונות

בית המשפט בחן לעומק את טענות שני הצדדים, כולל יכולותיהם הכלכליות ומקורות ההכנסה. נקבע כי הכנסותיהם של הצדדים נמצאות ביחס של 60% לטובת האב מול 40% לטובת האם. בשל מגורי הילדים אצל האב וקיומו של נתק בין האם לילדיה, הוצע בתחילה לחייב את האם בתשלום של כ-1,484 שקלים בחודש.

במוקד ההכרעה עמדה השאלה אם קיים יסוד להפחתה של חיוב המזונות, על רקע טענות לניכור הורי – מושג משפטי המתאר מצב בו אחד ההורים מנכר את ילדיו מההורה השני, עד מצב של נתק מלא. בית המשפט נמנע מלקבוע באופן חד משמעי שהאב אכן נוקט בניכור הורי, אך הבהיר שממצאיו תומכים במידה רבה בהשערה כי לאב תרומה מרכזית למשבר.

• הילדים מושפעים מדמות האב והקרע עמן הוא תוצאה של השפעתו.
• עם זאת, סירוב הקשר עם האם לא מצדיק פטור מוחלט ממזונות.
• יש משמעות לשמירה על טובת הילדים וצרכיהם, חרף הקושי ביחסיהם עמה.

בתי המשפט נוהגים להחיל את עיקרון "טובת הילד" גם במצבים רגישים שכאלה, ולזכור כי מזונות ילדים הם בראש ובראשונה דאגה לצרכיהם הבסיסיים, בלי קשר למידת ההסכמה בין ההורים.

פסק הדין: חיוב מופחת וקביעת מדרג עתידי

לאור הממצאים קבע בית המשפט חיוב מופחת: האם תחויב להעביר לידי האב מדי חודש 1,000 שקלים בלבד – סכום הנמוך מן החישוב הראשוני, אך לא מבטל כליל את החיוב בתשלום עבור הילדים. ההפחתה נעשתה כדי שלא להכביד יתר על המידה על האם, במיוחד בשים לב למצבה הכלכלי והאישי ולפוטנציאל ההשתכרות של האב, המסתכם בכ-12,000 שקלים נטו מדי חודש.

יחד עם זאת, נקבע כי במקרה והקשר בין האם לילדיה יחודש בעתיד, יתווספו לסכום החודשי 484 השקלים הנותרים, כך שהמזונות ישובו לסכום המלא.

• בית המשפט לא ציין את שמות עורכי הדין שנכחו בדיון, דוגמת המקובל בפסיקות מסוג זה.

מבטים לעתיד: השפעת ההחלטה והמשמעות החברתית

החלטה זו מדגימה את מורכבות הסוגיות הנדונות בבית המשפט למשפחה – בראש מעייניו של השופט עומדת טובת הקטינים, לא נקמה או ענישה כלפי מי מההורים. מצב בו ילדים מסרבים לקשר עם אמם הוא מצב רגיש במיוחד, וחיוב המזונות משקף איזון עדין בין אחריות ההורים, זכויות הילדים, ושיקולים חברתיים וכלכליים.

בית המשפט הדגיש כי גם במצבים בהם קיים נתק, חובה על ההורה הלא משמורן להמשיך ולשאת בחלקו לכלכלת הילדים, אלא אם קיימות נסיבות יוצאות דופן במיוחד. הפחתה חלקית בלבד בחיוב הספציפי הזה מדגישה את החשיבות המצופה להפחתת פגיעה הן בילדים והן בהורה.

לסיכום, פסק הדין מעניק משנה תוקף למשמעותה של אחריות הורית וחובת הדאגה לילדים, גם כאשר מערכת היחסים המשפחתית נוסקת במשבר עמוק. ההכרעה משאירה פתח להמשך הדיאלוג ושיקום היחסים בעתיד, תוך התחשבות בצורכי כל הנוגעים בדבר.