ועדת ערר הכירה בצעירה עם OCD כנכת צה"ל עקב השירות הצבאי

מקרה נדיר של הכרה בנכות נפשית: החמרה בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) שנגרמה לחיילת בעקבות שירותה הצבאי, הביאה את ועדת הערר להעניק לה הכרה בנכות צה"ל. המקרה מדגיש את חשיבות בחינת הקשר בין תנאי השירות לבעיות נפשיות בקרב חיילים.

רקע: ההפרעה והנסיבות המשפחתיות

הצעירה, תושבת אזור המרכז, גויסה לצה"ל בתחילת שנת 2011, במסגרת מסלול ייעודי שנועד לסייע לבעלי קשיי הסתגלות למערכת הצבאית. בפני הוועדה הוצג רקע אישי מורכב: מגיל צעיר סבלה מהפרעות קשב וריכוז, ביישנות ובעיות בדימוי העצמי. בנוסף, נמצא כי במשפחתה הופיעו מצבים פסיכיאטריים קודמים, בהם סכיזופרניה ואנורקסיה אצל קרובים מדרגה ראשונה.

לאורך תקופת ההכשרה הראשונית לא נרשמו אירועים יוצאי דופן. עם זאת, לאחר שהחלה לשרת כפקידה, החלו להופיע סימני דחק וחרדה: ביצוע טקסים קבועים בזמן התלבשות, שהייה ממושכת בשירותים, וקושי משמעותי בהסתגלות לביצוע שמירות בבסיס.

הקשיים שהתגלו במהלך השירות

מהעדויות שהוצגו עולה כי החיילת הרבתה להתקשר להוריה בזמן שמירות כדי לפרוק חרדות – התנהגות האסורה במשמרת. בהמשך, בעקבות החרפה במצבה הנפשי, נדרשה התערבות של קצין בריאות הנפש. לאחר איומים לפגיעה בעצמה, הועברה החיילת לתפקיד אחר ואף הוצבה בבסיס אחר בניסיון להקל עליה. השינוי שיפר במעט את תפקודה, אך זמן קצר לאחר שחרורה אושפזה בגין הפרעת OCD חמורה.

הליך הערעור והחלטת הוועדה

לאחר שהבקשה הראשונית להכרה בנכות נדחתה על ידי משרד הביטחון, הוגש ערעור לוועדת ערר. בתיק מונתה מומחה רפואי שבחן את הקשר בין השירות הצבאי לבין התפרצות ההפרעה. המומחה קבע כי הצבא היווה גורם משמעותי בהחמרת מצבה, במיוחד לאור הקשיים שנדרשה להתמודד עמם במהלך השירות ולאור רקע מוקדם שאינו ניתן להתעלמות.

הוועדה בראשות שופט בכיר אימצה את עמדת המומחה. נקבע כי אומנם סימנים ראשוניים של ההפרעה התגלו אצל הצעירה לפני הגיוס, אך עיקר ההחמרה – כחמש מתוך שש של ההפרעה – מיוחסת ישירות לחוויות ולחצים מהשירות הצבאי.

התמודדות עם מחלות נפשיות בצבא

המקרה מעלה לדיון את סוגיית מחלות הנפש בקרב משרתים ואת החשיבות שיש לייחס לקשר בין סביבת הצבא ולהתפרצות מצבים נפשיים. OCD, הפרעה טורדנית-כפייתית, מאופיינת במחשבות חוזרות או טקסים כפייתיים שמקשים מאוד על מהלך החיים התקין. גורמי דחק בסביבה סגורה או מאתגרת, דוגמת מסגרת הצבא, עשויים להחמיר את ההפרעה באופן ניכר.

בנוסף, במהלך הבדיקות אובחנה הצעירה גם כסובלת מתסמונת טורט – הפרעה נוירולוגית שמתבטאת בתנועות בלתי נשלטות, המכונות "טיקים". למרות טענות השירות המשפטי של משרד הביטחון כי מדובר בסכיזופרניה שאינה קשורה ישירות לשירותה, הוועדה קבעה כי אין לתמוך בטענה זו.

• הוועדה הדגישה כי השמירות ובדיקות המחויבות בתפקיד היוו עבור החיילת טריגר ברור ובלתי נמנע להתפרצות החרדה.
• לפי חוות הדעת המקצועית, השירות הצבאי תרם משמעותית להתפתחות ההפרעה ולעומק הפגיעה בתפקוד היומיומי.
• למרות שסימנים התחלתיים הופיעו עוד בנעוריה, גורמי הדחק הצבאיים היוו את הגורם המרכזי להתגברות הבעיה.

השלכות פסק הדין

לאחר דיון מפורט, נקבע כי על פי עיקרון ההחמרה בנזקים נפשיים, יש להכיר בצעירה כנכת צה"ל. הוועדה ציינה כי משרד הביטחון אחראי לתשלום הוצאות המשפט, וכן נדרש לשאת בתשלום שכר טרחת עורכי הדין בסכום כולל של 18,000 שקלים.

החלטה זו מסמנת צעד חשוב בהתייחסות הרשות הצבאית למחוללי נכות נפשית במהלך השירות, ובהכרה בצורך בהתמודדות עם מקרים מורכבים המשלבים בין רקע נפשי קודם ולחץ צבאי אקוטי.

סיכום

בחינה מדוקדקת של המקרה מדגישה את הצורך בהיערכות ובהבנה של שירותי הבריאות והצבא בארץ לנזקים נפשיים העלולים להתפרץ או להחמיר בעקבות השירות. הכרה בנכות צה"ל על רקע זה עשויה לאפשר טיפול ושיקום הולם לנפגעים ולמשפחותיהם, ולהעצים את חשיבות מאבקם להכרה בזכויותיהם.