ויכוח טעון במקום העבודה: האם פגיעתה הנפשית של עובדת תזכה להכרה כפגיעת עבודה?

ויכוחים ומתח במקום העבודה אינם זרים לרבים מאיתנו. אך מה קורה כאשר אירוע מתוח במקום העבודה מוביל לפגיעה נפשית ממשית, והשאלה שעולה היא – האם מדובר בפגיעת עבודה המזכה את העובדת בזכויות?

רקע: בקשות להיעדרות שהובילו לעימות

הסיפור מתחיל בדיילת קוסמטיקה בת 67, אשר עבדה במשך שנים בסניף של רשת פארם ידועה בדרום הארץ. בשנת 2022, לאחר כ-18 שנים בתפקיד, הגישה לשני מועדים שונים בקשות לחופשה – האחת לצורך ליווי בעלה לבדיקת בריאות, והשנייה לנופש בחו"ל. תחילה נדמה היה כי בקשותיה אושרו, אולם בסופו של דבר, מערכת היחסים עם מנהלת הסניף עלתה על שרטון.

גורמים בסניף מספרים כי לאחר בקשת החופשה האחרונה, ניכר כי היחס של המנהלת אל הדיילת השתנה. יחסי עבודה תקינים החלו להיסדק, והאוירה במקום נעשתה מתוחה יותר ויותר.

האירוע החריג: עימות חריג במשמרת

האירוע המרכזי התרחש זמן קצר לאחר פרסום סידור העבודה לחודש ספטמבר. הדיילת נדהמה לגלות כי שובצה למשמרת ערב דווקא באותו יום בו התבקשה ללוות את בעלה לבדיקה חשובה. תחושת האכזבה הייתה קשה, והיא מיהרה לפנות למנהלת בסניף כדי להבהיר שוב את הצורך בהיעדרותה.

לטענת העובדת, הפגישה התפתחה במהירות למריבה טעונה. לדבריה, המנהלת הגיבה לעימות בצעקות ואף השליכה לעברה את דף סידור העבודה. הסיטואציה הסלימה, הדיילת התרגשה מאוד, פרצה בבכי, שכלל צעקות וסערת רגשות, ולבסוף זרקה את כרטיס העובד שלה. בעלה, שהוזעק להגיע, לקח אותה מהסניף, והיא לא שבה לעבוד מאז.

• מסמכים רפואיים שנרשמו לאחר האירוע מתארים אותה כנסערת מאוד, "בוכה כל הזמן" ומתקשה להירגע. במעמד הבדיקה היא אף קיבלה זריקת הרגעה.
• בדיקת רופא שנערכה שבועיים מאוחר יותר תיארה המשך מצוקה רגשית, דמעות רבות, קושי בשינה ותסמינים פיזיים נלווים כמו נפיחות בעיניים.

האם מתח מתמשך בעבודה מוכר כפגיעת עבודה?

במסגרת ההליך המשפטי טענה המוסד לביטוח לאומי כי מדובר בסך הכל במתח מתמשך – תופעה מוכרת אך לא כזו המזכה את העובד בהכרה בפגיעת עבודה. בשפה המשפטית, "פגיעת עבודה" היא אירוע חריג ופתאומי בעבודה הגורם לפגיעה פיזית או נפשית, ולאו דווקא תוצאה של לחץ מצטבר לאורך זמן.

• בית הדין לעבודה נדרש להכריע האם עימות חד-פעמי אך סוער, הבולט באופיו ובכוחו, אכן מהווה אירוע מיוחד וחריג אשר עשוי להקים זכות לפיצוי או הכרה כנפגעת עבודה.

הכרעת בית הדין: עימות חריג מהווה 'אירוע מיוחד'

שופטת בית הדין לעבודה התמקדה בעובדה שהעימות היה חריף במיוחד והציף מצוקה חריגה אצל העובדת. למרות שזהו הסלמה של מצב קיים ומתוח, המפגש הדרמטי סביב סידור העבודה, לשיטתה, חורג מהשגרה ומעורר הלם, זעזוע ותגובות רגשיות חריפות.

השופטת קבעה כי 'נפל דבר' בעבודת הדיילת – כלומר, התרחש אירוע נקודתי שאפשר לנתקו ממסכת היחסים היומיומית, וייתכן שהוא אשר גרם או החמיר את מצבה הנפשי. במצבים כאלה, פוסקים שופטים לעיתים כי יש מקום לבחון את הקשר הסיבתי-רפואי בין האירוע לבין התסמינים הנפשיים שפרצו בעקבותיו.

עוד נאמר שאף אם העובדת חוותה מתחים בעבר, יש לבדוק אם אותו אירוע בודד היה בעל עוצמה יוצאת דופן, והוא זה שהוביל בפועל להופעת פגיעה נפשית משמעותית.

מינוי מומחה רפואי ובדיקת הקשר הסיבתי

כתוצאה מההכרעה, הורה בית הדין למנות מומחה בתחום בריאות הנפש, שתפקידו יהיה לבדוק האם יש קשר סיבתי משמעותי בין האירוע החריג במקום העבודה למצבה הנפשי של הדיילת כיום. אם המומחה ימצא כי אכן קיים קשר כזה, עשויה העובדת לזכות להכרה בפגיעתה כתאונת עבודה.

• ההכרה בפגיעת עבודה בתחום הנפשי אינה אוטומטית ותלויה בהוכחת קשר רפואי ומשפטי בין האירוע החריג לבין הפגיעה הנפשית.
• על פי הדין, עובדים שהוכרו כנפגעי עבודה זכאים למגוון זכויות, לרבות קצבאות, מימון טיפולים רפואיים ופיצויים בהתאם לחומרת הפגיעה.

עקרונות להכרה בפגיעות נפשיות בעבודה

הניסיון נסיבתי דומה מלמד כי אירועים נפשיים יוכרו בדרך כלל רק כאשר ניתן להוכיח שהם תוצר של אירוע חריג, פתאומי ובעל עוצמה שלילית, ולא עקב שחיקה מתמשכת בלבד. לדוגמה, עימות קולני, פיטורים דרמטיים, השפלה חריגה או תקיפה מילולית יוצאת דופן עשויים במקרים מסוימים להיחשב בידי מערכת המשפט כ'אירועי עבודה' במובן הצר של המילה.

• יש חשיבות גדולה לתיעוד רפואי מיידי, כמו גם לעדויות של מעורבים ועדויות מומחים בתחום הרפואי.
• כל מקרה נבחן לגופו על ידי הערכאות המשפטיות, כאשר המגמה היא לבדוק לעומק את נסיבות האירוע, עוצמתו והשלכותיו על העובד/ת.

סיכום: הגבול הדק בין עימות שגרתי לאירוע פוגע

המקרה של הדיילת מעלה לדיון ציבורי ומשפטי את הנושא הרגיש של היחס לעובדים, האופן שבו מתנהלים קונפליקטים במקום העבודה ותוצאותיהם הבריאותיות. לא כל עימות או מתח במקום העבודה יוכר כפגיעת עבודה, אך כאשר מדובר בסיטואציה יוצאת דופן בעוצמתה – הדלת להכרה משפטית אינה סגורה.

ההכרעה הסופית תלויה, כאמור, בממצאי המומחה הרפואי ובאפשרות להוכיח קשר ישיר בין האירוע החריג לפגיעה הנפשית. עד אז, תישאר השאלה פתוחה: איפה עובר הגבול בין מתח שגרתי לכזה שמקים זכאות להכרה כנפגעת עבודה?