העליון הכריע: האחיות שהתייתמו יגדלו במשפחת דודתן מצד אביהן

בית המשפט העליון קבע השבוע תוצאה דרמטית בפרשה אנושית כואבת, שעניינה עתידן של שתי אחיות צעירות שהתייתמו מהוריהן באירוע הקשה שהתרחש ב-7 באוקטובר. עם הכרעתו, שינה העליון את פסיקת הערכאה הקודמת והורה כי הבנות יעברו לגדול בבית משפחת אביהן ולא יישארו בבית משפחת אמם כפי שנקבע קודם לכן.

הסיכון והשאלות שלאחר האסון

הטרגדיה פקדה את האחיות כשנותרו ללא הורים בעקבות אותו יום קטלני. מרגע האובדן הקשה, עברו הבנות להתגורר עם דודתם מצד האם ובעלה, שם קיבלו חום והגנה. מאידך, משפחת האב – אחות האב ובן זוגה – הביעה רצון להיות הגורם שיגדל את הבנות, וטענה כי טובתן מחייבת זאת.

במצבים כאלה, מערכת המשפט נדרשת לשאלה רגישה: מיהם הקרובים הראויים לקחת חסות על קטינים שנשארו ללא הוריהם? ההכרעה אינה עוסקת רק במבחן מסוגלות או במידת הקשר המשפחתי, אלא בראש ובראשונה – בטובת הילדים, שהוא מושג משפטי המתייחס לאינטרס הרחב ביותר של הקטין.

ההליך המשפטי: מערכאה לעליונה

עניינן של האחיות הגיע תחילה לפתחו של בית המשפט למשפחה, אשר לאחר שמיעת חוות דעת מומחיות ואנשי מקצוע, פסק כי הבנות יעברו לבית קרובי האב. ההחלטה עוררה התנגדות במשפחת האם, והן ערערו לבית המשפט המחוזי. בפסיקתו, הפך המחוזי את ההחלטה, וקבע כי ראוי להשאיר את הבנות אצל הדודה מצד האם, על סמך התאמתה המוכחת לטפל בהן והקשר שנרקם מאז האירוע הטראגי.

משפחת האב לא השלימה עם התוצאה, ופנתה לבית המשפט העליון בבקשת ערעור. עורכי דינה טענו כי פסיקת המחוזי סותרת את עמדת גורמי המקצוע, אשר סברו כי טובת הבנות תושג אם יחיו אצל קרובי האב, שם זיהו את הסביבה הנכונה ביותר עבורן.

טובת הילד ומהות בחינתה

ליבת ההכרעה בפרשה נסבה על השאלה כיצד יש למנוע ניתוק כפוי מבן משפחה, לאחר שהבנות כבר הפכו לחלק מהמשפחה המאמצת. כל זאת, מבלי לשכוח שמדובר בילדות שעברו טראומה משמעותית, הדורשת תמיכה, שיקום רגשי וסביבה יציבה ככל שניתן.

בהליך משפטי מסוג זה מקובל שמונה אפוטרופוס לדין – עורכי דין המייצגים אך ורק את טובתו של הקטין בבית המשפט, ללא כל שייכות משפחתית. במקרה זה, עמדת האפוטרופסות לדין התיישרה עם דעת גורמי הרווחה והמדינה, כולם צידדו בהעברת הבנות למשפחת האב.

• גורמי רווחה ואנשי טיפול המליצו על מעבר לבית משפחת האב.
• עמדת האפוטרופסות לדין: טובת הבנות מחייבת מעבר לסביבה החדשה אף שמדובר בשינוי קשה.
• המדינה (באמצעות נציגיה המשפטיים) תמכה בהמלצות המקצועיות.

נימוקי העליון: "האפשרות הטובה ביותר עבור הקטינות"

בית המשפט העליון קבע פה אחד כי הערעור יתקבל, והבנות יגדלו אצל הדודה מצד האב. השופטים הדגישו שעל אף שגם משפחת האם הראתה מסוגלות ונתנה תמיכה חשובה בתקופה המיידית לאחר האסון, אין להסתפק בכך שהאפשרות טובת דיה – אלא יש לשאוף לבחור במה שהכי משרת את טובת הקטינות בטווח הארוך.

ההחלטה נסמכה במידה רבה על חוות הדעת המקצועית שהוגשה, שם נמצא כי במשפחת האב תוכלנה הבנות לקבל את התמיכה וההכוונה שיסייעו להן בצמיחה ובהתמודדות עם האירועים הקשים שחוו. השופטים הדגישו כי לבית המשפט אין את הידע והניסיון של אנשי המקצוע בתחום הטיפול בילדים, ויש לייחס משקל משמעותי להערכותיהם. המבחן שנקבע היה האם הפתרון שייבחר הוא האופטימלי לילדות, ולא רק "מספיק טוב".

• חוות הדעת המקצועיות: מעבר למשפחת האב הוא בתנאים הנכונים והטובים ביותר עבור הילדות.
• בית המשפט מתח ביקורת על המחוזי שניסה לחרוג מהמקובל ולבחון מחדש את עניין טובת הקטינות כנגד עמדת המומחיות.
• ההכרעה התקבלה פה אחד, לאחר הסכמת כל חברי ההרכב.

השפעת ההחלטה ומסקנות לעתיד

לסוגיות מסוג זה, הנדונות לעיתים בצל טרגדיות אישיות ועימותים משפחתיים מתמשכים, יש השלכה נרחבת על תחום משפחה בישראל. המקרה של האחיות ממחיש עד כמה נדרשת פסיקה רבת רגישות ואחריות – שמצד אחד תספק המשכיות יציבה לקטינים, ומנגד תקפיד על בחינת כל השיקולים הענייניים בטובתם.

המסקנה העולה היא כי בבחירה בין בני משפחה קרובים יש לתת אמון רחב למערכות המקצועיות, אשר תפקידן להעריך את צורכי הילדים ולהמליץ על המסגרת המשפחתית שתחזק אותם לנוכח נסיבות חייהם.

ההליך המשפטי בוצע בליווי צוות משפטי נרחב מטעם המשפחות השונות, ולרבות ייצוג על ידי אפוטרופסי לדין, תוך מתן אפשרות לכל צד להשמיע את עמדותיו. הפסיקה, שניתנה לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות, מבקשת לשרת בראש ובראשונה את טובת הקטינים ולתת להם את הסיכוי הגבוה ביותר להתמודדות מוצלחת עם שיבושי חייהם.

סיכום

פסיקת בית המשפט העליון בפרשה מחדדת את המשמעות של טובת הילד כעיקרון על. ההכרעה מלמדת כי בעת בחירה בין בני משפחה, נדרש לשים דגש מירבי על המלצות המקצועיים ומומחי התחום, ולא להסתפק בהתאמה בסיסית בלבד. בכך, מבקש בית המשפט לסמן קו מנחה לעשייה המשפטית בעתירות הנוגעות לילדים יתומים, שמרכזן הוא הבטחת טובתם המירבית – בפרט כאשר הטרגדיה שפקדה אותם מחייבת זהירות ואחריות יוצאות דופן מצידו של המערך המשפטי.