המדד בגיל 22: מהי חשיבותו בחישובי נזקי גוף?

נפגעים רבים בתאונות נמצאים בפני שאלה מרכזית – כיצד נקבעת דרגת נכותם ונזקיהם הכספיים לאורך השנים? מאמר זה מבאר, בגובה העיניים, את משמעות הגיל בו נבחן הנפגע (גיל 22) והשפעתו הקריטית על חישובי הפיצויים בנזקי גוף.

מהו "גיל 22" – וכיצד הוא משליך על הפסיקה?

בתי המשפט בוחנים בשנים האחרונות את גובה הפיצויים שישולמו לנפגעים על בסיס חישובים אקטואריים, כלומר – חישובים עתידיים הנוגעים לאובדן כושר עבודה והשתכרות. לחישובים אלה נדרש גיל ייחוס, וברירת המחדל במקרים רבים היא גיל 22, בו אדם נחשב לבוגר צעיר שעומד לצאת לשוק העבודה.

• גיל זה נבחר משום שבמרבית המקרים, לאחר שירות צבאי או לאומי, אדם משתלב בשוק העבודה סביב גיל זה.
• הפסדים מחושבים לעיתים מהגיל הנקוב ועד לגיל פרישה, מתוך הנחה שזהו טווח השנים בו הנפגע אמור היה להשתכר.
• פיצויים בגין אובדן השתכרות בגין תאונה מתבססים, אם כן, על כמה היה מרוויח אדם בגיל 22 אילולא נפגע.

סקירת המקרה הארוך: השתלשלות הזמנים והחלטות בית המשפט

במקרה שנבחן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, נדון עניין בו אדם שנפגע בתאונה בשנת 2014 תבע פיצויים בגין נזקי גוף. ברקע: המועד המכריע שלפיו יש לשקלל את הפסד ההשתכרות – האם ממועד התאונה, או מגיל 22.

• התובע נולד בסופה של שנת 1995. המשמעות: במועד הפגיעה היה כבן 19 בלבד.
• הדיון המשפטי נסב בין היתר על התקופות שניתן לכלול בחישוב הנזק, כאשר לקראת סוף 2017 כבר שקל בית המשפט את הקביעות הסופיות.
• בחודש דצמבר 2017 התקבלה הכרעה הקובעת: החישוב ייעשה מגיל 22, בהתאם לפסיקה רווחת.

מדוע דווקא גיל 22?

המחוקק ובתי המשפט קובעים את גיל 22 כנקודת האיזון בין תקופת הילדות לבין הכניסה למסלול חיים עצמאי ובוגר. מדובר למעשה בגיל בו אדם לרוב מסיים לימודים על-תיכוניים ומתחיל לעבוד בעבודה סדירה ויציבה.

• הנחה זו מאפשרת להעניק נפח כלכלי ריאלי בגין הפסדי הכנסה, בין מועד הפגיעה ועד גיל הפרישה, מבלי לשקלל שינויים תכופים בשנות ההתבגרות.
• ההערכה מבוססת על השכר הממוצע במשק נכון לעת הכרעת הדין, ובמקרה הנדון עמד שווי ראש הנזק שעל הפרק על כ-196,000 ש"ח.

השלכות החישוב עבור נפגעים ומשפחותיהם

לחישוב זה יש משמעויות רחבות עבור הנפגעים ובני משפחותיהם, מאחר שהוא פוגע או מיטיב בהתאם לגילו של הנפגע בעת התאונה:

• הורים לילדים קטינים שנפגעו בתאונה יקבלו פיצוי בגין אובדן השתכרות מגיל 22 עבור ילדם, בהתאם לאומדני שכר במשק.
• מי שנפגע אחרי גיל 22 – תחול תקנה דומה, אלא שאז יחושבו ההפסדים מיום הפגיעה ועד הפרישה, ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך.

חשבונות אקטואריים וקביעת סכומים

בחישובי פיצויים, השורה התחתונה היא השקלול האקטוארי: סכום חד-פעמי שמגלם בתוכו הפסד עתידי לצמיתות. סכום זה כולל בתוכו גם הפרשות, עליות מחירים צפויות והפסדים פוטנציאליים נוספים.

• בתי המשפט נעזרים בעדים אקטוארים, רואי חשבון ומומחים כלכליים כדי לגבש אומדן מדויק לכל מקרה לגופו.
• הפיצוי הכספי שיקבע הוא, ברוב המקרים, חלק מרכזי מהיכולת לשקם חיים לאחר תאונה קשה.
• בתיקים דומים למקרה זה, הפיצוי עלול להגיע גם למאות אלפים ואף למיליוני ש"ח, כתלות בחומרת הפגיעה, גילו של הנפגע ויכולת השתכרות פוטנציאלית.

שאלות שעולות והבהרות מרכזיות

מן הראוי להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, ומרבית הפונים סבורים כי יוכלו לקבל פיצוי מיידי בגין כל תקופת החיים. אולם, הפסד ההשתכרות העתידי איננו סכום קבוע ומחושב על פי נוסחאות ברורות שנגזרות מסוג הנכות וקביעת אחוזי הנכות התפקודית.

• לעיתים הפיצוי מתבסס על אחוזי נכות תפקודית בלבד ולא על נכות רפואית בלבד. משמעות הדבר היא שיכולת האדם לתפקד בחברה ולעבוד היא שתכתיב את גודל הסכום שיקבל.
• בתי המשפט בוחנים כל מקרה תוך שקילה של גיל, מקצוע פוטנציאלי והכנסות עתידיות.
• במקרים חריגים, ניתן לסטות מהנחת הבסיס של גיל 22, אך מדובר בחריג לכלל ולא בנורמה.

המשמעות עבור הציבור הרחב

בפועל, חישוב הנזק העתידי גובר על שיקולים פרטניים ומשקף את הצורך באיזון משפטי וענייני. בעבור נפגעי תאונות ומשפחותיהם, יש חשיבות רבה בהבנת אמות המידה לפסיקת בית המשפט ושיטת החשיבה שמאחורי המספרים היבשים.

• קבלת ייעוץ משפטי מקצועי והבנה של חישובי הפיצויים עשויים להעלות משמעותית את הסכום שיתקבל ולהשפיע השפעה עמוקה על איכות החיים של הנפגע.

לסיכום, גובה הפיצוי בתביעות נזקי גוף מושפע רבות מהשאלה כיצד מחשבים את ההפסדים העתידיים, ועל פי רוב – גיל 22 מהווה את נקודת המוצא המשפטית המרכזית לכך.