הבחנה בין אשמים נפרדים למזיקים משותפים: המשמעות המשפטית והשלכותיה

מושגים הקשורים לאחריות נזיקית מתארים מצבים שבהם נגרם נזק לנפגע על ידי יותר מגורם אחד. לא כל המשתתפים גרמו את הנזק באותו אופן או באותה מידה. לכן, קיים צורך להבחין בין שלוש קטגוריות מרכזיות: אשמים נפרדים, מזיקים משותפים ומזיקים נפרדים בו-זמנית.

המשמעות של אשמים נפרדים

• אשמים נפרדים הם גורמים שכל אחד מהם פועל בנפרד וללא קשר לשני. הדוגמה לכך היא מצב שבו נפגע נפצע פעמיים על ידי שני אנשים בטווחי זמן שונים. כל פוגע, במעשיו שלו, גרם לנזק מסוים – אך הנזקים אינם תוצאה של פעולה משותפת.
• הבאחריות של כל אשם נפרד היא על החלק שגרם לנזק במעשיו. כלומר, הנפגע יוכל לדרוש פיצוי מכל מזיק, אך רק על הנזק הספציפי שנגרם לו מידיו של אותו מזיק.
• הדין המשפטי אינו מאפשר לתובע לחייב את אחד המזיקים בפיצוי מלא על כל הנזק במקרה כזה, אלא רק על החלק הרלוונטי.

מזיקים משותפים – שותפות באחריות

• מזיקים משותפים הם שניים או יותר שפעלו יחד בכוונה או בשיתוף פעולה, וגרמו במשותף לתוצאה מזיקה. משמעות השותפות בפעולה היא שכל אחד מהמעורבים אחראי לפצות את הנפגע באופן מלא (במשפט, למצב כזה קוראים "אחריות משותפת לנזק").
• במצב זה, התביעה נגד אחד מהמעורבים יכולה להוביל לכך שיידרש ממנו לשלם את מלוא הסכום לנפגע, גם אם לא הוא גרם לכל הנזק בעצמו. לאחר מכן, יכול אותו אדם לפנות אל שותפיו ולדרוש מהם השתתפות בהחזר פיצויים ('זכות השבה').
• דוגמה אופיינית היא מעשה פזיזות משותף, כמו רשלנות קבוצתית שהביאה להתרחשות של תאונת דרכים מסוכנת. כל אחד מהמשתתפים ייחשב כמזיק משותף ויישא באחריות הכוללת.

מזיקים נפרדים בו-זמנית – מפגש בין סיבות

• לעיתים התרחשו מספר מעשים רשלניים או מזיקים על ידי אנשים שונים, שכל אחד מהם לא פעל בשיתוף פעולה עם האחר, אך הנזקים ארעו במהלך זמן סמוך או באותו אירוע, וגרמו יחדיו לתוצאה מזיקה אחת.
• במקרים כאלה, שופטים בוחנים האם ניתן לחלק את הנזק באופן ברור לכל אחד מהמזיקים. אם לא ניתן – או כשהתרומה של כל מזיק להתהוות הנזק אינה ברורה – יתכן כי כל אחד מהם יחויב בפיצוי מלא, ולאחר מכן יוכלו ביניהם לדרוש שיפוי הדדי בהתאם לאחריות כל אחד.
• בתקדים משפטי עבר, למשל, דנו בשאלה האם שלושה אנשים שגרמו בזמנים שונים לנזקים בעסק מסוים, אך התוצאה הסופית היא הרס מוחלט, ייחשבו כמזיקים משותפים או אשמים נפרדים. ביהמ"ש קבע כי לא תמיד ניתן להפריד – והנטייה היא להטיל אחריות משותפת כשלא ניתן ליחס את הנזק המסוים לכל אחד.

בסיס הנזק: אותו "מעגל פגיעה"?

• השאלה האם מדובר במזיקים משותפים או לא, תלויה לעיתים בקיומו של "בסיס נזק" אחיד – כלומר, האם כולם תרמו לאותה תוצאת נזק בלתי הפיכה, או שמא ניתן להצביע על נזקים נפרדים ועצמאיים.
• לעיתים, יש קושי לחלק את אחריות הפיצויים במדויק כאשר תוצאת הנזק סופית והצטברותית (לדוג' נזק סביבתי הנגרם מכמה גורמים בעת ובעונה אחת). כאשר הוכח שכל אחד תרם באופן ממשי לנזק המשותף, ייטה בית המשפט לראותם כאחראים יחד.

כיצד מחלקים אחריות?

• במקרים המורכבים שבהם ישנם כמה אשמים, ואי אפשר לקבוע במדויק את חלקו של כל אחד מהם – בית המשפט רשאי, במקרים חריגים, לקבוע שמרבית הנזק יתחלק שווה בשווה בין המזיקים. לעיתים, כאשר יש נתונים מסוימים, יכול השופט לחלק את הפיצוי בהתאם להיקף הפעילות של כל אשם.
• אם ניתן להצביע בבירור מי גרם לנזק כלשהו, התביעה תוגש נגדו בלבד. אך כשהרשלנות שזורה והנזק תוצאה של השתלשלות פעולות, הנטייה היא להחיל אחריות משותפת או להותיר לנפגע את הבחירה את מי לתבוע.

משמעות ההבחנות בנזקי גוף ורכוש

• המשמעויות של הבחנה בין אשמים נפרדים למזיקים משותפים הן חשובות במיוחד בתביעות נזיקין גדולות. טעות בסיווג עלולה להוביל לתוצאה שבה הנפגע לא יפוצה על כל נזקיו, או לחלופין שקיים "כפל פיצוי".
• ההליך המשפטי מחייב את התובעים להוכיח באיזה סוג הבריונות עסקינן – אחריות בלעדית, משותפת או מחולקת. המגבלות בדיני נזיקין שונות בין סוגי מזיקים שונים, דבר שדורש מהנפגעים והנתבעים הבנה מעמיקה של נסיבות המקרה.

לסיכום, עולם דיני הנזיקין מגדיר הבחנה ברורה בין אשמים נפרדים, מזיקים משותפים ומזיקים נפרדים בו-זמנית. כל אחד מהמושגים האלו מוביל לסוג אחר של אחריות, ומכתיב גישה שונה כלפי אופן פסיקת הפיצויים וחלוקתם. ההבחנה אינה טכנית בלבד – אלא כלי מרכזי שמכתיב את צדקת התוצאה עבור הצדדים בתיק.