האם תלונה לוועדה לתכנון ובנייה מצדיקה ביטול מתנה בין אחים? בתי המשפט קבעו: לא בהכרח

האם קבלת מתנה משמעותית מקרוב משפחה יכולה להתהפך ברגע בעקבות מחלוקות אישיות? מקרה שנדון לאחרונה בבתי המשפט בצפון הארץ ממחיש את המורכבות המשפטית סביב הענקת קרקע במתנה – ומתי אפשר לדרוש את ביטולה.

רקע: מחצית מקרקע שעברה מהאחד לאחיו

בתחילת 2021 העניק בעל מקרקעין מחצית מהקרקע שלו כמתנה לאחיו. המתנה לא הסתיימה ברישום מלא בלשכת רישום המקרקעין, כך שמבחינת הדין עדיין קיימת אפשרות לבטל את ההתחייבות, בין היתר אם יוכח כי מקבל המתנה נהג "התנהגות מחפירה" – מושג חוקי המתאר יחס בוטה ובלתי מוסרי כלפי נותן המתנה.

• המתנה הוענקה בין שני אחים, אך לא הוסדרה בצורה מלאה ברישום.
• האפשרות לבטל מתנה מסוג זה קמה כאשר מתקיים אחד הטעמים שבחוק, לרבות "התנהגות מחפירה" מצד המקבל.

הסכסוך: תלונה לרשויות ועימותים בין האחים

כשנה וחצי מאוחר יותר, פנה נותן המתנה לבית המשפט למשפחה בבקשה לבטל את הענקת הקרקע. בתביעתו טען שהאח שקיבל את הקרקע "הלשין" עליו לרשויות התכנון והבנייה לגבי חריגות בנייה, מנע ממנו להשתמש בחנייה ובדרך הגישה, וביצע פעולות נוספות שיצרו מתח בין השניים. בנוסף נטען שהיחסים הידרדרו עד כדי כך שנדרשו צווי הגנה. התובע הדגיש כי מדובר בהתנהגות בוטה ומתריסה, שלדבריו מצדיקה החזרת הרכוש לידיו.

• נותן המתנה טען כי האח דיווח לרשויות על עבירות בנייה לכאורה שביצע.
• נוספו טענות לגבי חסימת גישה ונקיטת אמצעים משפטיים אחד נגד השני.

פסק הדין בבית המשפט למשפחה

בית המשפט למשפחה אשר דן בסוגיה התבקש לקבוע אם ההתנהלות שתיאר התובע עונה להגדרת "התנהגות מחפירה" במידה שמצדיקה ביטול המתנה. השופט שדן בתיק קבע כי אין לראות בהגשת תלונה לרשויות פעולה מחפירה, כל עוד זו נעשית במסגרת החוק. הוא ציין כי שימוש בהליך משפטי או דיווח עבירות, גם כאשר מדובר בבני משפחה, אינו חורג מגדר המותר ואינו סימן ליחס קלוקל המצדיק שלילת המתנה.

• בית המשפט דחה את עמדת התובע ואמר כי פנייה למסגרת רשמית אינה מהווה התנהלות פסולה.
• נקבע שלא הוכח שהתנהגות המקבל חרגה במובהק מנורמות מקובלות.

ערעור למחוזי: האם תישמט המתנה?

לאחר ההכרעה דחה נותן המתנה את התוצאה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור חזר על טענותיו לפיהן המקבל פעל נגדו בכוונה לפגוע בו. מקבל המתנה טען בתגובה כי לא בוצעה כל התנהגות שיש בה קלון או בושה, וכי פעל רק כדי להגן על זכויותיו בקרקע, בין היתר לאחר שהוצבו שערים חשמליים שסגרו שטח משותף ללא הסכמה מוקדמת.

• המערער טען שנפגע מהתנהגות אחיו והדגיש שתלונה לרשויות היא חריגה ביחסי אמון בין קרובים.
• האח שטען להפרת זכויות הסביר שפעל להגן על חלקו מקרקע בלתי מוסדרת.

החלטת המחוזי: המתנה נשארת, הסכסוך לא נפתר

בית המשפט המחוזי בחן מחדש את העובדות ואת העדויות. שופטי ההרכב הסכימו עם פסיקת הערכאה הקודמת כי אין בעצם הפנייה לוועדת תכנון ובנייה משום התנהגות מחפירה, ואף הדגישו כי ביסוד המחלוקת בין האחים ניצב סכסוך עמוק יותר – חוסר הסכמה על הסדרת השימוש במקרקעין עצמם. השופטים ציינו כי לצדדים לא הוכן מראש הסכם שיתוף שיסדיר במדויק את חלוקת הנכס ואת השימוש בו, מה שיצר קרקע פוריה לחיכוכים.

• שופטי המחוזי לא מצאו עילה להתערב בהחלטת בית המשפט למשפחה.
• הומלץ לצדדים להגיע להסכמה ולהימנע מהסלמת הסכסוך.

היבטים משפטיים: הגדרה של "התנהגות מחפירה"

במשפט הישראלי, "התנהגות מחפירה" נבחנת על פי קריטריונים אובייקטיביים – כלומר, האם מקבל המתנה פעל בדרך כה בוטה וקשה, המנוגדת לערכים ולנורמות החברתיות, עד שמוצדק לשלול ממנו את הזכות שניתנה לו. דיווח לרשויות כחלק מהליך חוקי, גם אם אינו נעים למקבל, טרם זכה להכרה כעילה לבטל מתנה.

• לא כל התנהגות שלילית מצד מקבל המתנה מצדיקה בהכרח את ביטולה.
• בתי המשפט נדרשים לשקול האם מדובר במעשים חמורים במיוחד החורגים מיחסים סבירים.

סיכום: חשיבות ההסדרה והסכמות מוקדמות

המקרה שלפנינו ממחיש עד כמה חשוב להקפיד על עריכת הסדרים ברורים מראש, במיוחד כאשר מדובר בהעברת זכויות בנכס יקר ערך בתוך המשפחה. אם לא קיימים הסכמי שיתוף ותשריט חלוקה – התוצאה עלולה להיות סכסוך מר ומתמשך שגם בתי המשפט יתקשו להכריע בו לסיפוק שני הצדדים.

בסופו של ההליך, נותרה המתנה על כנה. בתי המשפט המליצו לאחים לנסות ליישב את המחלוקות ביניהם מחוץ לכותלי הערכאות, משום שלא כל סכסוך משפחתי מחייב התערבות שיפוטית מרחיקת לכת.