גבר זוכה מאשמת אונס בעקבות ראיות טכנולוגיות

מקרה יוצא דופן שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בדרום הארץ הסתיים בזיכויו של נאשם מאשמת אונס, לאחר שהתברר כי ראיות טכנולוגיות מתחום התקשורת הסלולרית סייעו להפריך את גרסת התביעה.

האשמות כבדות: מה טען כתב האישום?

על פי כתב האישום, הגבר הנאשם הואשם בכך שהסיע אישה לרכבו בעיר בדרום הארץ, ומשם המשיך יחד עמה אל בית מגורים נטוש. בכתב האישום נטען כי במקום זה ביצע הנאשם עבירת אונס באופן אלים, ולאחר מכן איים עליה שלא תספר על האירוע, אחרת תישא בתוצאות.

האירוע, על פי התביעה, התרחש בערב סוף השבוע של אוקטובר 2022. נטען כי הנאשם פגש במתלוננת כאשר זו הייתה נסערת, והציע לה לעלות לרכבו במקום שתזמין מונית בעצמה.

תגובת הנאשם: הכחשה וטענת אליבי

הנאשם דחה את ההאשמות כלפיו וטען כי איננו מכיר כלל את המתלוננת. הוא העיד שבאותה עת היה בכלל בביתו, לאחר לילה לא פשוט שבו טיפל בבנה של בת זוגו, ובהמשך יום האירוע הלך לערוך קניות כהרגלו מדי חמישי. טענה זו נקראת בעולם המשפט "טענת אליבי", דהיינו – הניסיון להוכיח שהנאשם נכח במקום אחר בזמן ביצוע העבירה הנטענת.

הדיון בבית המשפט: עימות בין גרסאות

במסגרת המשפט, טיפל המותב בשלוש נקודות עיקריות בפרטי גרסת המתלוננת: המועד המדויק של האירוע, מיקום הבית שלטענתה שימש לזירה, וזהות הרכב שהסיע אותה.

• באשר לזמן: השופטים עמדו במיוחד על כך שהצלבת מידע בין איכוני הסלולר של הנאשם והמתלוננת מלמדת כי בזמן המיוחס לאונס – השניים שהו פיזית במקומות שונים. איכוני סלולר הם דו"חות המפיקים חברות התקשורת, ומאפשרים לשחזר את מיקומו בקרבת אנטנות סלולריות של מכשיר טלפון סלולרי בזמן נתון.
• מיקום האירוע: בעת ניסיון לאתר את הבית ממנו טענה המתלוננת שהותקפה, בוצע סיור בעיר בליווי שוטר. אולם, איש לא הצליח להצביע בוודאות על נכס שמתאים לתיאור המתלוננת, לרבות היא עצמה.
• זהות הרכב: בית המשפט העמיד בספק את קיומו של רכב מאזדה אפורה שלכאורה שימש להסעת המתלוננת, במיוחד לאחר שהנאשם טען שאינו בעלים של מכונית כזאת ואינו משתמש בה בימי חמישי.

החלטת בית המשפט: זיכוי מחוסר ראיות מספיקות

בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי נוצר ספק ממשי בגרסת המתלוננת, אשר הוליד קשיים בשלושת המרכיבים המרכזיים הנ"ל: הזמן, המקום והרכב. השופטים ציינו במיוחד את תרומתה של הטכנולוגיה, ובפרט הדו"חות הסלולריים, כראייה שטופלה באופן מקצועי והביאה לתוצאה שונה מזו שהוצגה בכתב האישום.

לאור כל זאת פסקו השופטים פה אחד כי לא ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר שהנאשם הוא זה שביצע את המעשה, ולכן החליטו לזכות אותו לחלוטין.

המשמעות המשפטית: מרכזיותן של ראיות טכנולוגיות

מקרה זה מדגיש כיצד כלים טכנולוגיים – ובמיוחד כאלה המאפשרים איתור מיקום – הפכו לכלי משמעותי בהליך הפלילי. איכוני הסלולר, שהפכו נפוצים בשנים האחרונות בבתי המשפט, משמשים לא רק לביסוס אשמה אלא לעיתים גם לניקוי מחשד, כאשר הם מצביעים על אליבי מובהק בזמן אמת.

המקרה ממחיש גם את חשיבות קיומן של ראיות מגוונות ובלתי תלויות, במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות שמתבססות לא אחת על עדות של קורבן בלבד. כאשר קיימים פערים בין גרסאות הצדדים, חשיבותן של ראיות אובייקטיביות גוברת.

המסר מהחלטת הזיכוי

בית המשפט הדגיש כי האחריות להוכיח את אשמתו של אדם בעבירה פלילית מוטלת על המדינה, ושעל התביעה להוכיח זאת מעבר לכל ספק סביר – עיקרון מרכזי בהליך הפלילי. במקרה זה, הפערים בין הגרסאות וחולשת הראיות חיזקו את עקרון "הספק הסביר", ומנעו הרשעה.

באופן כללי, החלטות מסוג זה עשויות להיות מלוות בתחושת תסכול בקרב מתלוננים, אולם מערכת המשפט מחויבת להיצמד לאמות מידה ראייתיות קפדניות, לטובת שמירה על זכויות חשודים ועל טוהר ההליך הפלילי.

לסיכום

ההליך שנסקר לעיל ממחיש את האיזון העדין בין הרצון להגן על נפגעי עבירה לבין החובה להבטיח משפט הוגן לחשודים. השימוש באמצעים טכנולוגיים העשויים להסיר או להטיל ספק בגרסת אחד מהצדדים, הוא דוגמה לחשיבותו של פיתוח כלים משפטיים עדכניים, לטובת הגעה לתוצאה צודקת בכל מקרה לגופו.