בנק חויב בפיצוי של 300 אלף ש"ח עקב איחור בהעברת משכנתה ללקוח שפספס הזדמנות עסקית

בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים בסך 300,000 ש"ח לטובת לקוח בנק לאחר שזה הפסיד מכרז לרכישת מגרש, בשל איחור בהעברת מימון בנקאי. פסק הדין מעלה לדיון את חובת הזהירות של בנק כלפי לקוחות בנוגע להליך מתן משכנתה, במיוחד כאשר העסקה כרוכה במועדים קצרים ולחוצים.

רקע המקרה והשתלשלות האירועים

מדובר בלקוח, אדם פרטי העוסק בתחום המסחר, אשר ביקש לרכוש מגרש תעשייתי באזור המרכז במטרה להקים עליו מבנה ולמכור אותו ברווח. לצורך הרכישה, נדרש מסכום משמעותי של הון עצמי וליתרת המימון פנה לקבלת משכנתה דרך הבנק בסניף מקומי.

לפי כתב התביעה, הלקוח זכה במכרז לרכישת המגרש שהתקיים על ידי רשות מקרקעי ישראל. שלב השלמת העסקה תלוי היה בכך שיועברו במועד הכסף הדרוש — הן ההון העצמי, והן כספי המשכנתה שהבנק התחייב להעמיד. הלקוח העביר בזמן את ההון העצמי, אך מסיבות לא ברורות, הבנק לא שיקף את הסכום בחשבון המיועד, וכתוצאה מכך בוצעה העברת יתרת המימון באיחור של יום אחד בלבד.

בעקבות האיחור, רשות מקרקעי ישראל פסלה את הצעתו של הלקוח, וחילטה את ההזדמנות שעמדה בפניו לרכוש את הנכס בתנאים שהשיג. הלקוח נדרש לפנות לערוצים משפטיים על מנת לקבל פיצוי מהבנק.

טענות הצדדים בבית המשפט

בתביעה טען הלקוח כי פעל בהתאם לכל דרישות הבנק והעביר את כספי ההון העצמי במועד. לטענתו, רק בשל רשלנות פקידי הבנק, שעיכבו את שיקוף הכספים במערכת, נגרם האיחור הקריטי שהוביל להפסד העסקה. לדבריו, מדובר בפער זמנים מינימלי אך גורלי, שעלה לו בהפסד של מאות אלפי שקלים - ההפרש שבין עלות הרכישה הפוטנציאלית לבין מכירת הנכס.

מנגד, הבנק השיב כי לא התרשל ופעל במסגרת הזמנים הסבירה לאור נסיבות התקופה – במיוחד בהתחשב בכך שהלקוח פנה לקבלת המשכנתה תקופה ממושכת לאחר זכייתו במכרז, וכי הבקשה הוגשה בסמוך לתחילת חג הפסח. לטענתו, חלק מהאחריות מונחת לפתחו של הלקוח, אשר לא מיהר לפעול עם זכייתו, ולא תיאם את לוח הזמנים לקבלת המימון מול מגבלות המערכת הבנקאית.

הכרעת השופט: אחריות וחובת הזהירות הבנקאית

בפסק הדין קבע השופט, כי למרות התרומה להתעצבות הנזק בשל עיכוב העובדות מצד הלקוח, נפל פגם חמור באופן התנהלות הבנק.

• נקבע כי לנציגי הבנק קיימת אחריות מיוחדת כלפי לקוחות, בעיקר כאשר מדובר בעסקאות משמעותיות ומורכבות כמו רכישת מקרקעין.
• חובת הזהירות הבנקאית מחייבת שקיפות, דיוק והסבר מלא לגבי לוחות הזמנים של העברת כספים והצגת מגבלות אפשריות מראש – במיוחד כאשר ידוע כי כל עיכוב עשוי לחבל בעסקה.
• השופט הסביר כי ברגע שהועברו כספי ההון העצמי והופקדו בידי הבנק, היה על הבנק לקחת אחריות להכנת ההלוואה במועד, תוך התרעה ברורה מראש מול הלקוח אם מתעוררת תקלה טכנית או עיכוב תהליכי.

בהמשך, קבע בית המשפט כי התנהלות הבנק גרמה נזק ישיר ללקוח, שאיבד את ההזדמנות העסקית בעקבות האיחור. יחד עם זאת, נקבע שהלקוח תרם בעצמו לסיטואציה בכך שהתמהמה בבקשת המימון – עובדה שנזקפה לחובתו כאשם תורם, אשר הפחית את גובה ההפיצוי שנפסק.

מבחן האשם התורם: פיצוי מופחת ללקוח

בהכרעתו הבחין השופט כי יש להטיל על הלקוח אשם תורם בשיעור ניכר - הלקוח פנה לסניף זמן לא קצר לאחר הזכייה, ואף עשה זאת בסמוך לסופ״ש, דבר שהקשה על שלבי הבדיקה והעברת המימון בזמן הנדרש. בעקבות זאת, נפסק כי מתוך הסכום הנטען של למעלה ממיליון ש״ח, יקבל הלקוח פיצוי של 300,000 ש"ח בלבד, המשקף את הפסד הרווח הצפוי שהיה לו אילולא איחור הבנק.

לסכום זה התווספו גם החזר הוצאות משפטיות, הכוללות שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות. הבנק חויב בתשלום במלואו.

משמעויות לפעילות הבנקאית והשלכות על ציבור הלקוחות

• פסק הדין מהווה תזכורת לבנקים שעליהם לפעול בגילוי רב מול לקוחות, ולדווח מבעוד מועד על עיכובים אפשריים.
• הלקוחות מצידם מתבקשים לגלות ערנות, ולדאוג לטיפול מבעוד מועד בכל הבירוקרטיה הבנקאית, במיוחד בעסקאות שהמועד שלהן ידוע מראש.
• ההכרעה ממחישה כי חובת הזהירות אינה חד-צדדית, והפסיקה בוחנת כל מקרה לפי נסיבותיו תוך איזון בין התנהלות הבנק למציאות שפעל בה הלקוח.

הפרשה מדגישה את חשיבות התיאום המלא בין הלקוחות למוסדות פיננסיים בכל הקשור לעסקאות מקרקעין ולעמידה בלוחות זמנים מחייבים. במקרה זה, חרף אחריות מסוימת ללקוח, נמצא כי התרשלות הבנק הייתה המכרעת ונקבע עליו לשאת ברוב העלות הכלכלית שנגרמה.