בית המשפט קיבל את גרסת התובעים: חברת ביטוח תפצה בני זוג אחרי תאונת דרכים קלה

בני זוג אשר נפגעו בתאונת דרכים קלה בדרום הארץ יפוצו על ידי חברת הביטוח בסכום של מעל 360 אלף שקלים, לאחר שבית המשפט קביע כי נגרמו להם נכויות עקב התאונה, חרף הכחשת האירוע מצד חברת הביטוח והנהג המעורב.

הרקע והמחלוקת: האם אכן התרחשה תאונה?

ההתדיינות המשפטית התמקדה בשאלה מרכזית: האם אירעה תאונת דרכים או שמא מדובר באירוע שלא התרחש. בני הזוג העידו כי לפני ארבע שנים, בזמן שנסעו במכוניתם באזור דרום הארץ, הם נעצרו בפקק תנועה איטי בדרך עפר. לטענתם, טנדר כבד נסע מאחוריהם, ובמהירות איטית ביותר – עד 10 קמ"ש לדבריהם – פגע בעוצמה מספקת על מנת לטלטל אותם ולהוביל לפגיעות גופניות.

• חברת הביטוח, אשר ביטחה את רכב התובעים, דחתה מכל וכל את קיום התאונה.
• הנהג הפוגע עצמו טען כי האירוע כלל לא התרחש ולא זכור לו מקרה כזה.
• נימוקי ההגנה כללו טענה שלא דווח אירוע למשטרה, שהניזוק לא זכר מיקום ושעת התאונה, וכן הצגה של תמונות הרכבים שמהן נטען כי לא נגרם כל נזק נראה.

חוות דעת רפואיות: האם נגרמו נכויות מהתאונה?

בתביעה, בני הזוג טענו להחמרה מתמשכת במצבם הבריאותי בעקבות התאונה. מומחים שמונה מטעם בית המשפט קבעו שלשני התובעים קיימות נכויות קבועות בעקבות אותה פגיעה – למרות חומרתה המינורית לכאורה של התאונה. אצל הגבר הוכרה נכות בעמוד השדרה המותני, ואצל האישה הוכרה גם נכות בגין מחלת פיברומיאלגיה – מחלה המאופיינת בכאב כרוני.

• בתי המשפט נוהגים למנות מומחים בלתי תלויים כאשר יש מחלוקת לעניין נזקי גוף, כדי לוודא שההחלטה תתקבל בצורה אובייקטיבית ומבוססת.
• בהערכת שיעור הנכות והשלכותיה נדרשת קביעה מקצועית, ומהווה חלק מרכזי בקביעת גובה הפיצויים על ידי ביהמ"ש.

הכרעת בית המשפט: הערכת העדויות והמשמעות המשפטית

בפסק הדין ציין השופט הבכיר כי המקרה מתבסס על גרסה מול גרסה – "מילה נגד מילה". השופט הדגיש כי לנוכח פוטנציאל הנזק למבוטחים אם לא יאמינו לעדותם – לרבות האשמתם במרמה – יש להעניק עדיפות לגרסתם אם היא נמצאת מהימנה ועקבית.

השופט נימק את קביעתו בכך שעדויות בני הזוג לגבי נסיבות התאונה והשפעתה נתפסו בעיניו כמשכנעות ואמינות. תיאוריהם התבססו הן על תחושות פיזיות מיידיות בעת ההתנגשות, והן על עדות האישה שצילמה את הרכבים במקום. לדבריהם, המכה האיטית אך המורגשת של הטנדר הובילה לטלטול וגרמה להחמרות גופניות שנקבעו כחומרות לצמיתות.

• השופט קבע: הסיכון שבדחיית גרסת התובעים מוביל לאפשרות של הטלת כתם שווא, ולכן הנטייה היא להעדיף את גרסתם כאשר היא סבירה והגיונית.
• בהקשר זה נקבע כי סביר יותר שהנהג הפוגע לא שם לב לתאונה מאשר שבני הזוג המציאו את האירוע.

גובה הפיצויים ורכיבי הפסק

בית המשפט אימץ את חוות הדעת של המומחים וקבע כי הנפגעים זכאים לפיצוי בגין הנכויות שנגרמו – הן עקב אובדן כושר עבודה, הן בעבור עזרה בזולת והן בשל הפגיעה באורח החיים.

• החברה חויבה לשלם להם 319,000 שקלים על הנזקים השונים (כולל הפסדי שכר ועזרה חיצונית).
• בנוסף, חויבה חברת הביטוח להוסיף עוד כ-48,500 ש"ח לטובת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

נפסק כי סכום כולל של כ–367,500 שקלים יועבר לזוג כפיצוי בגין כל רכיבי הנזק.

משמעות הפסיקה ומה צריך לדעת

המקרה מדגים את חשיבותה של קביעת ממצאים עובדתיים ב"גרסה מול גרסה" – במיוחד כאשר מדובר באירוע ללא עדים חיצוניים ולעיתים אף ללא סימנים מהותיים ברכב. העדפת גרסת פרטים שנפגעו, כאשר עדותם מוצקה ומגובה בחוות דעת מומחים, נועדה בין היתר לחסום אפשרות להאשמת שווא חמורה שנפגע תמים יישא בה הכתם לכל חייו.

• הליך פיצוי בגין תאונת דרכים דורש בירור אמיתי של הנסיבות ותיעוד ראיות – גם כאשר נראה כי האירוע פעוט יחסית.
• מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקרב אנשי המקצוע בתחום נזקי הגוף כאשר מתעוררת מחלוקת מול חברת ביטוח על אירועים דומים.

המקרה הנוכחי ממחיש כי גם תאונה במהירות נמוכה, שנראית קלה ואף קטנה, עלולה להוביל לפגיעות קבועות ולהכרה משפטית רחבת היקף בזכויות נפגעים, בפרט כאשר גרסתם מלווה בתמיכה רפואית ומקצועית מתאימה.

לסיכום, החלטת בית המשפט עומדת כעדות לחשיבות ההגנה על זכויות נפגעי תאונות דרכים וממחישה את מורכבות המחלוקות שיכולות להתגלע גם סביב אירועים הנראים על פניהם פשוטים.