בית המשפט פסק: אכיפת חיוב חוב כספי שהושת בתקופת הליכי פשיטת רגל
בית המשפט פסק: אכיפת חיוב חוב כספי שהושת בתקופת הליכי פשיטת רגל

האם ניתן לאכוף חוב כספי מהעבר, כאשר החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל? פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי עוסק בדיוק בשאלה זו ומסביר את ההבחנות המהותיות בחוק ההוצאה לפועל והמשמעות עבור חייבים ונושים.

הרקע לפרשה: חוב שנוצר טרום פשיטת רגל

בשנים 2014–2015 נוצר חוב כספי בין שני צדדים, שהתנהל במשך תקופה ארוכה. סכום החוב הגיע לכדי 10,000 שקלים, כאשר החייב טען כי הדבר אירע עוד לפני שהחליט לפתוח בהליכי פשיטת רגל.

הנושה ביקש מהמערכת המשפטית לאכוף את הסכום באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל. מנגד, החייב טען כי החוב הישן חוסה תחת ההגנות הניתנות לאדם בהליכי פשיטת רגל ואין לכפות עליו את החיוב.

  • סכום התביעה עמד על כ-10,000 שקלים.
  • ההליכים נמשכו מספר חודשים עד לדיון המהותי בבית המשפט.

בין הליכי פשיטת רגל להוצאה לפועל

הדיון התמקד בשאלה האם זכותו של הנושה לגבות את החוב, לאור העובדה כי החייב כבר מצוי בהליך של פשיטת רגל, פרוצדורה משפטית בה כל הנכסים וההתחייבויות של החייב עוברים לחסות בית המשפט ואי אפשר להמשיך לנקוט בהליכי גבייה רגילים כנגדו.

עקרון מרכזי בדיני פשיטת רגל קובע כי חובות שנוצרו לפני שהחייב הוכרז כפושט רגל, ייכללו במעטפת ההליכים והנושה יצטרך להגיש תביעת חוב כדי להיכלל בחלוקת הנכסים.

  • הליך פשיטת רגל מקפיא את כל התביעות נגד החייב הקיימות לתקופה שקדמה להכרזה.
  • תיקים שנפתחו בהוצאה לפועל לרוב נעצרים בשלב זה.

עמדת בית המשפט ותוצאות ההליך

במקרה שלפנינו, בית המשפט ייחס משקל רב לעובדה שהחוב נוצר לפני פתיחת תיק פשיטת הרגל. נקבע כי אי אפשר להפעיל הליכי הוצאה לפועל בנוגע לאותו חוב, כל עוד מתנהלים נגד החייב הליכי חדלות פירעון.

בית המשפט הסביר כי פשיטת רגל נועדה לפתוח דף חדש לאדם שנקלע למצוקה כלכלית, ולאפשר לו הסדר נוח לחובות העבר. מטרת החוק היא לאזן בין זכותם של הנושים לבין הצורך לשקם את החייב.

  • חוב קודם להליך פשיטת הרגל ייכלל במאגר התביעות הכולל של החייב.
  • נושים צריכים להגיש תביעות חוב אל הכונס הרשמי.

השלכות והסבר להליך פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך משפטי המיועד לאנשים פרטיים אשר אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. לאורך ההליך, הנכסים וניהולם נמצאים תחת פיקוח בית המשפט או הכונס הרשמי, גוף ממשלתי שתפקידו לנהל את חובותיו של אדם חדל פרעון. ברוב המקרים, לא ניתן לפתוח או להמשיך הליכים בהוצאה לפועל נגד החייב, למעט מקרים חריגים באישור בית המשפט.

לאורך תקופת פשיטת הרגל, חל איסור על נושים לנקוט בצעדי גבייה עצמאיים. במקום זאת, כולם מתבקשים להגיש את דרישותיהם במרוכז ולהמתין להחלטת השופט בנוגע לאופן חלוקת הכספים.

  • הליך פשיטת רגל מספק הגנה מפני עיקולים והגבלות חדשות.
  • בסיום ההליך, יתכן שהחייב יקבל הפטר - פטור מלא מהחובות שצבר קודם לכן.
  • עם זאת, ישנם מקרים יוצאי דופן בהם בית המשפט יתיר תביעות פרטניות כלפי החייב.

מה ניתן ללמוד מהמקרה הזה?

פסק הדין ממחיש את החשיבות שבפנייה להתייעצות משפטית בעת הופעת חוב בתקופת פשיטת רגל. נושים, כמו גם חייבים, חייבים להכיר את הגבולות והאפשרויות הקיימות במסגרת החוק. מי שמנסה לפעול באופן עצמאי ללא קבלת היתר מהמערכת, עלול להיתקל במבוי סתום ואף להסתכן בסנקציות.

כמו כן, יש לשים לב ללו"ז ההגשות: פעמים רבות לחייבים ניתנת תקופה מוגבלת להגיש תביעת חוב (לרוב 6 חודשים עד שנה). נושים שלא מגישים דרישה בזמן, עלולים לאבד את זכותם לקבלת חלק מהחוב.

  • לכל החייבים יש חובה לעמוד בתנאי ההליך, כגון הגשת דוחות חודשיים ותשלום תשלומים סדירים לקופת הכינוס.
  • משיכת תביעות ישנות או הגשת הליכים כפולים אינם מקובלים בדיני חדלות פירעון.

סיכום

פשיטת רגל והליכי הוצאה לפועל לעולם ידרשו איזון עדין בין הגנת החייב לזכויות הנושה. המקרה הנוכחי מבהיר כי ישנם גבולות ברורים: חוב שנוצר לפני פתיחת תיק פשיטת רגל ייכנס לסט ההתחייבויות שמנוהלות במרוכז בהליך, ולא ניתן לתבוע אותו ישירות בהוצאה לפועל.

על חייבים ונושים כאחד ללמוד ולפעול בהתאם להנחיות בית המשפט ולכללים הנלווים, על מנת לשמור על זכויותיהם ולנקוט בצעדים משפטיים נכונים בהתאם לקבוע בחוק.