בית המשפט: מיופה כוח מתמשך מוסמך לנהל הליך משפטי בשם אמו
בית המשפט: מיופה כוח מתמשך מוסמך לנהל הליך משפטי בשם אמו

מחלוקת משפחתית סביב יחידת דיור סמוכה לאשה מבוגרת הולידה לאחרונה פסיקה תקדימית: מיופה כוח שהוסמך במסגרת ייפוי כוח מתמשך רשאי לנהל הליך משפטי בשם אמו, גם נגד בן משפחה אחר. ההכרעה הזו מחדדת את חשיבותו של מוסד ייפוי הכוח המתמשך ומבהירה מהם גבולות הסמכות של מיופה הכוח בניהול ענייניו של אדם שאיבד את כשירותו.

רקע: סכסוך משפחתי והפעלת ייפוי כוח מתמשך

המקרה עוסק באשה קשישה, תושבת אזור המרכז, שנעזרה בבנה הבכור כדי לערוך ייפוי כוח מתמשך. מסמך זה, שנכתב לפני כשלוש שנים, נכנס לתוקף לאחר הידרדרות במצבה הבריאותי של האם. משמעות ייפוי כוח מתמשך היא הסמכת אדם קרוב, לרוב בן משפחה, לקבל החלטות משפטיות ורפואיות עבור הממנה – במקרה שמצבו הבריאותי או הנפשי אינו מאפשר לו לעשות זאת בעצמו.

בעקבות כניסת ייפוי הכוח לתוקף, החל הבן הממונה לדאוג לענייניה של אימו. לאחרונה פנה אותו בן לבית המשפט בבקשה להורות לאחיו, בנה הנוסף של האם, להפסיק ללון ביחידת הדיור הצמודה לדירתה של האם. מיופה הכוח טען כי שהות האח פוגעת בטובתה של האם ומונעת ממנו למלא את תפקידו במסירות.

טענת חוסר סמכות נדחתה

האח הנתבע, לעומת זאת, טען בתגובה שאין לאחיו הממונה כל זכות משפטית לנהל את ההליך. לדבריו, השימוש שעושה אחיו בייפוי הכוח נעשה ממניעים אישיים, תוך ניסיון להדירו מהאם ולשלול את נוכחותו בסביבתה.

  • לטענת הנתבע, יש לכבד את רצון האם המפורש כי יוכל להישאר לצידה.
  • עוד נטען כי לא ניתן לפרש את ייפוי הכוח כמקנה סמכות לתבוע את הרחקתו של בן משפחה בשם האם.

אולם את הטענות הללו דחה בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע שכתב ההנחיות שצורף לייפוי הכוח לא מגביל את הסמכות של הבן הממונה להגיש או לנהל הליכים משפטיים בשמה של האם.

מה קובע החוק ביחס לייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שבו אדם ממנה אדם אחר (מיופה כוח) לקבל החלטות בשמו במקרה שיאבד את כושרו המשפטי. במסמך כזה ניתן לפרט מגבלות, הנחיות או הדרכות מיוחדות למיופה הכוח – אולם בהיעדר איסור מפורש, קיימת סמכות רחבה לפעול בשם הממנה.

במקרה הנוכחי ציין בית המשפט כי לא רק שלא נמצא איסור בהנחיות, אלא שהאם אף הבהירה במסמך כי היא סומכת על בנה המטפל לדאוג לרווחתה ולנהל את ענייניה, לרבות אפיקים משפטיים היטב ואם יהיה בכך צורך. לפי הפסיקה, כל עוד לא קיימת מגבלה ספציפית – רשאי הממונה לטפל בענייני רכוש, דיור וסכסוכים שעשויים לצוץ מול בני משפחה אחרים.

דיון מנקודת המבט של טובת הממנה

פסק הדין מבהיר: עיקר העיסוק של בית המשפט אינו בטענות האישיות שבין האחים, אלא בבחינת טובתה של האם. השופט שדן בתיק ציין כי מינוי אפוטרופוסית לדין, גורם עצמאי שנעזר בו בית המשפט לבחינת צרכי הממנה, ייצר תמונה ולפיה מבוצעות הפעולות בתקינות ותוך דאגה לאם.

  • האפוטרופוסית לדין לא מצאה כי קיימת פגיעה באם כתוצאה מההליך או חשש לניגוד עניינים.
  • הודגש כי למיופה הכוח שמורה חובת נאמנות וכל פעולה צריכה להיבחן רק מנקודת טובתה של הקשישה, ללא שיקולים זרים.

עו"ד ותיק, המכיר לעומק את תחום דיני המשפחה וייפוי כוח מתמשך, מסביר: "מיופה כוח מחויב להפעיל שיקול דעת עצמאי, לבחון את טובת הממנה בלבד, ולהימנע מכל פעולה שמטרתה רווח אישי אידי או פגיעה במי מהמעורבים".

משמעות הפסיקה: פרשנות מרחיבה לסמכות מיופה כוח מתמשך

בהחלטת השופט נקבע כי בהיעדר מגבלה בייפוי הכוח עצמו, מוסמך הממונה לפעול בשם הממנה גם במישור המשפטי — לרבות הגשת תביעות הנוגעות להסדרת יחסים משפחתיים או קבלת צווים מגנים. עוד נכתב כי החוק אינו מונה את ניהול הליך משפטי בפעולות האסורות למיופה כוח.

  • זוהי פסיקה שמעשירה את ארגז הכלים של בני משפחה המטפלים בקשישים הזקוקים להגנה ולסידור ענייניהם.
  • ההכרעה מחזקת את האפשרות לפעול בשם מישהו אחר, כולל מול שאר בני המשפחה, כאשר טובתו של הממנה היא בראש סדר העדיפויות.

השלכות והנחיות להמשך

בהמשך לפסיקה זו, בית המשפט פסק הוצאות משפטיות לטובת מיופה הכוח, והורה לשני הצדדים להמשיך ולנהל את ההליך לגופו. הודגש כי כל צעד נוסף חייב להיעשות בזהירות, ורצונה של האם ישאר במרכז הדיון.

משפחות רבות עשויות למצוא עצמן במצבים דומים, שבהם מתעורר קונפליקט סביב טיפול בקשיש או בניהול נכסיו. במקרה כזה, חשוב להסתייע במיופה כוח אמין, להקפיד על תיעוד מראש בכל הנוגע להנחיות רצוניות, ולשקול פנייה לייעוץ משפטי מוסמך במידת הצורך.

סיכום

פסק הדין שהתפרסם לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה מהווה אבן דרך בפרשנות גבולות סמכותו של מיופה כוח מתמשך. ההכרעה לפיה ניתן לנהל אף הליך שיפוטי בשם הממנה, גם כנגד בני משפחה אחרים, מצביעה על גמישות רבה בניהול עניינים עבור מי שאינו כשיר. יחד עם זאת, יש להמשיך ולשמור על עיקרון העל – טובתו של הממנה ונאמנותו.