בית המשפט הורה לבטל משכון על דירות לאחר שנחשפה מרמה במימוש הלוואה בין בני זוג לשעבר

בית משפט השלום בעיר מרכזית הורה לאחרונה על ביטול משכון שהוטל על זכויותיה של אישה לשתי דירות, בעקבות הלוואה שנטלה יחד עם בעלה לשעבר, אשר שימש כעורך דין. פסיקת השופטת קבעה כי בעלי הדין האחרים פעלו יחד כדי להסתיר מהאישה את העובדה שההלוואה כבר נפרעה, ובכך פעלו בניגוד לדין.

רקע: הסכם ההלוואה ומשכון הדירות

• הפרשה החלה בסוף קיץ 2016, כאשר האישה ובעלה דאז לקחו הלוואה בסך 750,000 ש"ח מאדם שהיה לקוח של הבעל.
• כחלק מהסכם ההלוואה, התחייבה האישה כי זכויותיה העתידיות בשתי דירות ישמשו כבטוחה (משכון) להחזר ההלוואה.
• המשכון הוא הליך משפטי שבו נכס מסוים משועבד להבטחת פרעון חוב, כך שבמקרה של אי-תשלום – ניתן לממש את אותו הנכס.

עם חלוף שלוש שנים, הגיש המלווה בקשת הוצאה לפועל למימוש המשכון, בטענה כי ההלוואה לא נפרעה במלואה. האישה, שהייתה בעיצומו של הליך גירושין, ביקשה לעכב את ההליכים וטענה כי מדובר בתביעה פלסטרית שנעשתה מאחורי גבה.

טענות הצדדים והליך בית המשפט

• האישה טענה כי הסכימה לחתום כשותפה להלוואה מתוך לחץ כבד ומתוך רצון להימנע מהתדרדרות ההסתבכות הכספית של בן זוגה להליכים פליליים.
• לדבריה, היא לא קיבלה כל סכום מכספי ההלוואה ולא נהנתה מפירותיה, וההלוואה בכלל נפרעה על ידי בעלה לשעבר.
• מנגד, הן הגרוש והן המלווה טענו כי התובעת ידעה היטב על תוכן ההסכם, חתמה עליו כדין, מהיותה צד להלוואה, וכי המשכון נרשם כדין למקרה של כישלון פרעון.

פרטי המרמה וההסדרים מאחורי הקלעים

• במהלך שמיעת הראיות התברר כי זמן קצר קודם לכן נפתח הליך הוצאה לפועל נגד הבעל לשעבר, למימוש המחאה (צ'ק) על סך 250,000 ש"ח שנמסרה למלווה.
• ההליך ההוא נסגר לאחר שהצדדים הגיעו להסדר לא ברור, שלפי הפסיקה נדמה כי כלל קיזוזים הדדיים בין הלוואות לשכר טרחה בגין שירותים משפטיים שסיפק הבעל למלווה.
• בחקירתו, הודה הבעל כי הושג הסכם עם המלווה, במסגרתו סופק שירות משפטי תמורת מחיקת חלק מהחוב.

לדברי השופטת, מארג הנסיבות הביא למסקנה אחת: בפועל, ההלוואה נפרעה, לפחות בחלקה המשמעותי, על ידי קיזוז יתרות הדדיות בין הבעל למלווה, וזאת תוך הסתרת הפרטים מהאישה.

החלטת השופטת: ביטול המשכון וסגירת תיק ההוצאה לפועל

• השופטת קבעה שהאישה אכן הייתה צד להתחייבות, אך הציגה ראיות כבדות משקל שההלוואה נפרעה.
• כמו כן צוין כי החוסר בפירוט והסבר מספק מצד הבעל והמלוה לחילופי הכספים והקיזוזים, מעלה חשד אמיתי להסתרה ואף למרמה מצדם.
• המשמעות: לא ניתן להמשיך בהליכי מימוש הזכויות של האישה על הדירות, שכן המשכון נעדר הצדקה לאחר שהחוב שולם בדרכים עקיפות.

על כן פסקה השופטת כי יוסרו כל המשכונים הרשומים על שם האישה, ותיק ההוצאה לפועל שיזם המלווה – ייסגר לאלתר. יתרה מזו, חויבו הגרוש והמלוה גם לשלם לאישה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך הדין בסכום משמעותי של כ-120,000 ש"ח.

מושגים משפטיים רלוונטיים

• משכון: כלי משפטי להבטחת חובות, במסגרתו נכס של לווה משועבד לטובת המלווה. במקרה של אי-פרעון ניתן לממש את הנכס לפרעון החוב.
• הליך הוצאה לפועל: מערכת משפטית שנועדה לאפשר מימוש פסקי דין, המחאות, שטרות או הסכמים שלא בוצעו בפועל, באמצעות אכיפה ישירה על נכסי החייב.
• מרמה בהליך משפטי: מצב בו צדדים להליך מסתירים מידע, מציגים עובדות באופן כוזב או מטילים על צד אחר אחריות שאין לה בסיס.

סיכום

החלטת בית המשפט ממחישה את חשיבות החובה לנהוג ביושר מלא בין צדדים להסכמות כספיות, במיוחד כאשר יש מערכות יחסים אישיות ומקצועיות מורכבות. במקרה זה, חשיפת ההסדרים שנעשו במחשכים ועמידתה של האישה על זכויותיה הביאו לביטול צעדים שננקטו נגדה שלא בצדק. ההחלטה מדגישה את הצורך בבדיקה קפדנית של נסיבות כל תיק ומחייבת את הצדדים להתנהלות שקופה מול בית המשפט.