בית המשפט דחה תביעת אם לבטל העברת דירה לבנה: "חתמתי תחת לחץ"

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לענייני משפחה העלה לדיון את שאלת תוקפה של מתנה שניתנה בין בני משפחה – כאשר האם עתרה לביטול הענקת דירתה לבנה בטענה כי שוכנעה לחתום תחת לחץ, במעמד לא שגרתי וכנגד רצונה. אולם, לבסוף נפסק כי הענקת הדירה תישאר על כנה ותביעת הביטול נדחתה.

הרקע להעברת הדירה והטענות שהועלו

בשנת 2017 חתמה אם חד הורית, אישה כבת 60, על מסמך המעניק לבנה היחיד – צעיר בשנות ה-30 לחייו, הסובל מנכות קשה עקב מחלת כליות – את דירתה היחידה במתנה. הבן הסכים לקבלת המתנה, וכחלק מההסדר נרשמה לטובתו "הערת אזהרה" ברישום הדירה, צעד משפטי שנועד להבטיח שזכותו כתוצאה מההסכם תשמר ותהיה ידועה לכל.

כעבור כשנה פנתה האם לבית המשפט וביקשה לבטל את המתנה, תוך שהיא מציגה שתי טענות עיקריות אשר סתרו אחת את השנייה. ראשית, טענה כי כלל לא התכוונה להעביר את הדירה כמתנה ושחתמה על המסמכים רק על מנת להימנע מהצורך בתשלום מס רכישה על דירה נוספת שרכשה. בנוסף, הוסיפה כי ביצעה את החתימה בעודה תחת לחץ משמעותי מצדה של עורכת הדין שייצגה אותה, ובעומס רעש חריג – בכניסה לאולם אירועים, כאשר עמדה – כך שלדבריה כלל לא הייתה מודעת למשמעות מתן המתנה.

להגנתו של הבן נטען כי לא הוכרח דבר, וכי אמו ביצעה את ההעברה מרצונה החופשי. הוא הדגיש כי מצבו הבריאותי הקשה והעובדה שאין לו ציפייה לרשת רכוש נוסף מהאב, מצדיקים את השארת המתנה על כנה. עוד הוסיף טענות אישיות על מערכת היחסים ביניהם, והציג את הצד שלו למחלוקת.

הבחינה המשפטית: התנאים לביטול מתנה והאם התמלאו במקרה הזה

ברקע המשפט עומד "חוק המתנה", המאפשר בתנאים מסוימים לחזור מהתחייבות לתת מתנה שנעשתה בטרם הושלמה, ובמקרים חריגים אף לאחר השלמתה (בפרט בשל התנהגות חמורה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה).

בית המשפט בחן את טענות האם, אשר מחד טענה כי הענקת הדירה הייתה למעשה פיקטיבית ונועדה לצרכים מיסויים בלבד ואין לה כל תוקף אמיתי, ומאידך טענה כי קיימת לה עילה לבטל מתנה שכבר בוצעה, עקב התנהגות הבן או בשל לחץ ופגמים שנפלו בחתימה. מדובר, כפי שציינה השופטת, בטענות סותרות: אם ההסכם אמיתי – ניתן לטעון לעילה לחזרה מהמתנה; אם היה רק "למראית עין", הרי שאינו תופס כלל מטעמים משפטיים.

בפועל, בדיון בבית המשפט העלתה האם, לראשונה בשלב הסיכומים, טענות באשר לאופן החתימה על מסמכי המתנה – קרי שהדבר התרחש בעמידה, בכניסה לאולם רועש ותחת לחץ בלתי הוגן. בנוסף, טענה כי עומדת לה הזכות לחזור ממעשה המתנה בשל התנהגות פוגענית מצד הבן.

• בית המשפט קבע כי אין די בגרסאות המתפתחות של האם כדי להצדיק את ביטול המתנה.
• הסתירות בטענותיה פועלות לחובתה ומעידות על חוסר תום לב.
• לא הוכחו כשלים משמעותיים בתהליך החתימה או הפעלה של לחץ חריג.
• בחוק המתנה יש אמנם אפשרות חזרה ממתנה עקב "התנהגות מחפירה" מצד המקבל, אך במקרה הזה לא הובאו ראיות כבדות משקל לכך.
• השופטת התרשמה כי האם נתנה את הדירה מרצונה החופשי, תוך מודעות מלאה למשמעות ההסכם.

עמדת בית המשפט והשלכות

בסיכומו של דבר, פסק הדין הדגיש שרשויות המשפט לא יאפשרו ביטול חד-צדדי של מתנות, במיוחד כאשר הן ניתנות מתוך שיקול דעת מלא ומבוססות על הסכמות ברורות בין הצדדים, אלא אם הוכח פגם מהותי או עילה משפטית מובהקת. בית המשפט התרשם שהתובעת ניסתה "לאחוז בחבל משני קצותיו" – מחד להודות לתת את הדירה מסיבות בריאותיות של הבן, ומצד שני לנסות ולחזור בה כשהנסיבות השתנו.

לבסוף נדחתה התביעה, והאם חויבה לשלם הוצאות משפטיות בסכום של 12,100 שקל.

הסבר קצר על מושגי יסוד

הערת אזהרה: רישום זמני שמעיד על זכויות עתידיות במקרקעין ומונע פעולות סותרות.
חוק המתנה: קובע מתי ניתן לתת מתנה ומתי אפשר לשוב ולהתחרט, ובאילו מקרים חריגים ניתן לבטלה, כגון בשל התנהגות פוגענית של מקבל המתנה ביחס לנותן.
מתנה למראית עין: עסקה שמבוצעת רק "על הנייר" כדי להשיג מטרה חיצונית, ולא משקפת כוונה אמיתית להעברת הבעלות.

יש לציין כי בית המשפט לא נקב בשמות הצדדים, עורכי הדין או גורמים מזהים אחרים כדי לשמור על פרטיות המעורבים.

סיכומו של דבר, הפרשה ממחישה את החשיבות של הבנה ובירור אמיתי לפני חתימה על מסמכים משפטיים כבדי משקל, ובעיקר בכך שגם בקרב קרובי משפחה נדרשת זהירות ושקיפות מלאה.