בית המשפט דחה בקשת אב לפטור מתשלום מזונות בשל חובות

בעקבות תביעה חריגה של אב לשתי בנות שביקש להפסיק לשלם מזונות לגרושתו, נדרשו דייני בית המשפט לענייני משפחה לבחון מחדש את סוגיית תשלום המזונות במקרים של קושי כלכלי חמור. ניתוח פסק הדין מעלה כיצד מתמודדים בתי המשפט עם טענות על שינוי נסיבות והבדלים ברמת החיים בין ההורים, תוך שימת דגש על טובת הילדים וחובת התשלום.

רקע המקרה והטענות

התובע, אב לשתי בנות, הציג בפני בית המשפט תמונה של דוחק כלכלי קיצוני. לדבריו, היקף חובותיו מגיע למעלה ממיליון שקלים, והוא מתקיים מהכנסה זעומה שאינה מגיעה לשכר מינימום. מנגד, תיאר האב את גרושתו כנהנית מרמת חיים גבוהה, תוך מגורים בבית רחב ידיים ועריכת חופשות תכופות בארץ ובחו"ל. אחת מטענותיו המרכזיות הייתה, כי ההבדלים המשמעותיים בין המצב הכלכלי שלו לזה של האם מצדיקים הפסקה מלאה של חובת מזונות הילדים, או לכל הפחות הפחתה מהותית.

• בשנת 2019 פסק בית המשפט חיוב מזונות חודשי של 5,000 ש"ח (2,500 לכל ילדה).
• ערעור על פסק הדין הפחית את הסכום ל-4,300 ש"ח לחודש.
• באוקטובר 2023, פנה האב שוב לבית המשפט בטענה לשינוי נסיבות מהותי.

טענות נוספות: ניכור הורי והפסקת תשלומים

האב לא הסתפק בטענות הכלכליות, אלא צירף לטיעוניו גם האשמה חמורה: לדבריו, האם מבצעת ניכור הורי בין הבנות לאביהן, ולפיכך אין הצדקה שהכספים ימשיכו לעבור לידיה. המושג "ניכור הורי" מתאר מצב בו אחד ההורים מסית את הילדים כנגד ההורה השני, דבר שעלול לגרום לנזק רגשי חמור לקטינים.

בתגובה, עמדת האם הייתה ברורה וחד משמעית: לא רק שלא מתקיים ניכור הורי, אלא שהאב פשוט הפסיק לשלם מזונות מיוזמתו, וזאת למרות שאין בידיו כל פסק דין שמתיר זאת. לטענתה, בפסקי הדין הקודמים כבר נקבע במפורש כי פוטנציאל ההשתכרות של האב גבוה בהרבה ממה שהוא טוען, ועומד על כ-20,000 ש"ח בחודש, ולכן אין הצדקה להפחתת המזונות.

• האם ביקשה סילוק התביעה על הסף בשל חוסר תום הלב שבהפסקת התשלומים.
• ציינה כי לא חל שינוי דרמטי במצבה הכלכלי מאז פסקי הדין הקודמים.
• הוסיפה כי אין בסיס ראייתי לחשדות ניכור הורי.

החלטת בית המשפט: חובת תשלום המזונות נשארת בעינה

בפסק הדין המפורט, עמד השופט על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, צוין כי במהלך למעלה משנתיים שחלפו עד מתן פסק הדין הנוכחי, האב לא שילם בפועל את דמי המזונות שצוינו בפסיקה הקודמת. נקבע, שבמקרה כזה יש לדחות את התביעה מיידית, שכן אדם אינו יכול לכפות עובדות בשטח תוך הפרת צווי בית משפט. עקרון זה מכונה "לא ייצא חוטא נשכר" ומבטא את השאיפה שלא ייווצר תמריץ להימנע ממילוי חיובים פסוקים.

• בתי המשפט אינם מעניקים הקלות לאדם שמפר ביודעין החלטות שיפוטיות.
• הפסקה חד-צדדית של תשלום מזונות היא צעד המנוגד להוראות הדין ולפסיקות קודמות.

בחינת טענות הניכור ההורי ומצבם הכלכלי של הצדדים

נימוק משמעותי נוסף לדחיית התביעה נמצא בשלילת טענת הניכור ההורי. השופט עמד על כך שבמסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים נקבע שהאם לא הסיתה את הבנות נגד האב, ולא הייתה מעורבות מטעמה בניתוק היחסים עמו. להיפך, צוין כי רק לאחרונה הורגשה התקרבות בין האב לבתו הבכורה, והיא אף שבה לבקר אותו תדיר בסופי שבוע ואף נשארת ללון בביתו.

בחינת ההיבט הכלכלי העלתה, כי למרות שלצדדים קיימים פערים מסוימים ברמת החיים, לא הוצגו ראיות לשינוי נסיבות מהותי – קרי, חידוש או שינוי שלא נצפה מראש בעת קביעת המזונות. מעבר לכך, הבהיר השופט כי עצם העובדה של הימצאות האב בחובות משמעותיים אינה מהווה עילה להפחתת דמי המזונות, שכן הכרה בכך עלולה לעודד מצב בו אדם יגדיל את חובותיו ביודעין כדי להימנע מחובותיו כלפי ילדיו.

• אין הפחתת מזונות בשל חובות אם לא קיים שינוי נסיבות ממשי שלא היה צפוי קודם.
• אחריות כלכלית כלפי הילדים גוברת על קושי אישי זמני או על רצון לשינוי נוסחת התשלום.

סיכום והשלכות הפסיקה

לסיכום פסק הדין, בקשת האב להפסקה או הפחתה בתשלום המזונות נדחתה. נקבע כי האב מחויב לשאת במלוא הסכום כפי שנפסק בעבר, ואף הושת עליו חיוב לשלם לגרושתו הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח.

הכרעה זו מלמדת על גישת בתי המשפט בסוגיות מזונות קטינים, תוך שמירה על זכויות הילדים לכלכלתם ואי מתן גיבוי לצד שמנסה לכופף את הדין בפרשנות עצמאית. גם במצבים של קושי כלכלי, המבקש שינוי יידרש להציג שינוי נסיבות מהותי ומוצק ולא להסתמך על חובות בלבד או טענות כלליות שלא הוכחו.

לצד זאת, מבהיר פסק הדין את החשיבות בהשגת הסכמה הוגנת מראש מול קביעת המזונות, והימנעות מנקיטת צעדים חד-צדדיים בעלי משמעויות משפטיות וכלכליות חמורות.