בית המשפט דחה בקשת אב לבטל מזונות: הכנסותיו גבוהות בהרבה מטענתו
בית המשפט דחה בקשת אב לבטל מזונות: הכנסותיו גבוהות בהרבה מטענתו

במקרה שעלה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה באחד מהמרכזים בארץ, נדחתה לאחרונה תביעה שהגיש אב גרוש, שביקש לבטל את חיובו במזונות עבור בתו הקטינה, בת 11. האב טען כי מצבו הכלכלי הידרדר משמעותית לאחר הגירושין, אך במהלך הדיון המשפטי התברר כי מצבו הכלכלי דווקא השתפר והכנסותיו גבוהות מהותית מהמצהיר.

רקע: הסכם גירושין ותביעת ביטול

בני הזוג לשעבר, שהביאו יחד לעולם ארבע בנות, התגרשו בשנת 2021. חלק מרכזי מהסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף כפסק-דין, קבע שהאב ישלם מזונות עבור הבת הצעירה עד שתגיע לגיל 17 לפחות. נקבע כי גובה המזונות יעמוד על אלף שקלים מדי חודש, כאשר לקראת מועד מסוים יועלה הסכום ל-1,500 שקלים.

לאחר שחלפו כשנתיים ממועד ההסכם, פנה האב לבית המשפט וביקש לבטל לחלוטין את חיובו במזונות. בין הנימוקים שפירט: הרעה דרמטית במצבו הכלכלי בעקבות מגבלות בריאות וירידה ניכרת בהכנסות, לשיטתו, מעבודתו כעצמאי. עוד טען כי אשתו לשעבר השתפרה באמצעי פרנסתה ולכן יש להפחית מהחיוב שנתחייב בו.

טענות הצדדים ומבחני בית המשפט

מנגד, הגישה האם תגובה תקיפה לבקשה והכחישה את טענות האב בנוגע לקריסה כלכלית. האם טענה כי האב מציג תמונה מעוותת של מצבו האמיתי, תוך הסתרת נכסים בבעלותו וסכומי כסף משמעותיים שהוא מרוויח הן מהעסק העצמאי שלו והן מהשכרת נכסי נדל"ן שבבעלותו, לרבות דירה במתחם יוקרתי באזור המרכז.

  • בצד זה, בית המשפט ביקש לבחון לעומק את טענות כל אחד מהצדדים וביקש מהאב להציג דוחות כספיים מפורטים.
  • יש לציין כי כאשר הורה מבקש לשנות החלטה קיימת בנושא מזונות, עליו להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" – כלומר שינוי משמעותי בהרכב ההכנסות, בצורכי הילדים או במצב בריאותי, המצדיק בחינה מחדש של פסק הדין הקודם.

הבדיקה הכלכלית: פערי הטענות מול המציאות

במסגרת ההליך, עיין בית המשפט בדוחות הרווח וההפסד שהציג האב לשנים האחרונות. מהנתונים עלה כי הכנסות העבודה של האב דווקא זינקו: סכום ההכנסה נטו שנרשם בשנת 2021 היה כ-8,000 ש"ח, ובשנת 2023 הגיע כבר לסכום של למעלה מ-17,000 ש"ח, זאת ממקור העסק העצמאי בלבד.

יתרה מכך, בית המשפט גילה כי האב מקבל דמי שכירות על נכסים נוספים בבעלותו וכן זכאי לקצבה חודשית נוספת מגוף ציבורי, עניין המאפשר לו ליהנות מרווחה כלכלית יציבה, ואינו תואם כלל את מצג המצוקה הכלכלית שניסה להציג לבית המשפט.

לגבי האם, עלה מהראיות כי במהלך ארבע השנים האחרונות חל גידול סביר במשכורתה (עלייה מסדר גודל של 3,000 ש"ח), אך בית המשפט ציין כי מדובר בהעלאה טבעית במקומות עבודה ואינה מהווה שינוי נסיבות קיצוני, כזה שמצדיק ביטול או הפחתה של גובה המזונות.

  • בית המשפט שם דגש כי תביעות לביטול מזונות נדרשות להצגת ראיות חד משמעיות לשינוי מהותי במצב הכלכלי.
  • ניסיון להסתיר נתונים רלוונטיים או להציג תמונה מסולפת, עלול להוביל, ואף הוביל כאן, לדחיית הבקשה.

הכרעת הדין: לא ניתן להתחמק מחובה כלפי הילד

לאחר בחינה יסודית של הדוחות והנתונים, קבעה השופטת כי לא רק שלא הוכח כל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של האב, אלא שהוכח שיפור מהותי. השופטת לא חסכה ביקורת בתגובתה, וציינה שמדובר בפרקטיקה לא תקינה שמטרתה להימנע מחובה משפטית בסיסית – קיום מזונות לילד קטין.

בית המשפט הדגיש כי לא ניתן לאפשר מצב שבו הורה עצמאי ונושא בנכסים משמעותיים, יבחר להפסיק לממן את צורכי ילדו – במיוחד כאשר סכום המזונות נקבע בהסכם מתועד, שעליו חתם האב מרצונו החופשי.

נוכח דחיית הבקשה, חויב האב לשלם לכלתנתו (האם) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום חריג יחסית של 23,600 ש"ח. סכום זה נגזר, בין היתר, מאופי ניהול ההליך והצורך בבדיקת המסמכים והראיות שהוגשו בפועל.

משמעות והשלכות להורים גרושים

פרשה זו מדגישה את עמדת בתי המשפט בעניין מזונות קטינים: החובה הכלכלית כלפי ילד אינה ניתנת לוויתור, ולא ניתן להתחמק ממנה בטענות כלליות או בניסיונות להסתיר מידע מהותי. הורה שמעוניין להקטין או לבטל חיוב מזונות שנקבע בעבר, חייב להציג ראיות חד משמעיות לשינוי מצבו, אחרת בקשתו תדחה ואף יוטלו עליו הוצאות משמעותיות.

  • הסכמי גירושין שקיבלו תוקף פסק דין מהווים מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין.
  • פנייה לבית המשפט לבקשת שינוי חלה רק כאשר נוצר שינוי נסיבות מהותי – ולא בשל רצון לחסוך או לשפר מצב כלכלי אישי בלבד.
  • הסתרת הכנסות או הצגת נתונים שגויים עשויה לגרור חיוב בהוצאות משמעותיות וביקורת בפסק הדין.

על רקע הנסיבות, מומלץ להורים הגרושים לפעול בשקיפות ובתום לב כאשר הם פונים בבקשות לשינוי החלטות שהתקבלו בהסכמים שאושרו על ידי בית המשפט. פרנסה של קטין קודמת לכל אינטרס אישי אחר בהתאם לעקרונות המשפט

לסיכום, החלטת בית המשפט מבהירה כי אחריותו של הורה לגרום לסיפוק צרכיו של ילדיו קודמת לכל, והתנהלות שאינה בתום לב תוביל להשלכות כספיות ולביקורת מצד הערכאה השיפוטית.