בית המשפט ביטל הסכם גירושין בשל עושק והטעיה: ניצול מצוקה נפשית והסתרת נכסים

פרשה משפטית יוצאת דופן הסתיימה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באזור מרכז הארץ, כאשר השופטת בחנה לעומק הסכם גירושין וקבעה כי דינו להתבטל – אף על פי שנחתם בהסכמת הצדדים ואושר על ידי הערכאה השיפוטית לפני שנים רבות.

הסכם גירושין שנחתם בצל משבר אישי

הסכסוך התחיל כאשר בני זוג שנישאו בסוף שנות התשעים, והביאו לעולם שלושה ילדים, החלו להתרחק זה מזו. האישה, אשר הקדישה את חייה לטיפול בילדים ולניהול משק הבית, נותרה תלויה כלכלית בבעלה. אחרי יותר מעשור של חיי נישואין החלה מערכת יחסיהם להתערער והם החליטו לערוך הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. במסגרת ההסכם נקבעה חלוקת רכוש שלפיה תקבל האישה סכום של מאה אלף דולר בלבד, ללא תלות בשווי הכולל של נכסי המשפחה.

חשוב לציין כי ההסכם גובש כאשר כל צד יוצג על ידי עורך דין מוסמך, והוא אף זכה לאישור רשמי מבית המשפט לענייני משפחה, כמקובל בדיני גירושין במדינה. מאוחר יותר המשיכו בני הזוג לחיות יחד וניסו לשקם את היחסים, אולם כעבור מספר שנים חלה התדרדרות נוספת והם נפרדו בפועל.

הטענות: מצוקה נפשית והסתרת נכסים

לפני זמן מה פנתה האישה לבית המשפט בבקשה לבטל את ההסכם. לטענתה, בעת גיבוש ההסכם הייתה מצויה במצוקה נפשית קשה, כאשר מצבה הבריאותי הידרדר והיא אף אובחנה כסובלת ממחלה מתמשכת (פיברומיאלגיה). במקביל, נוצרה תלות כלכלית מוחלטת בבעל, שלטענתה ניצל את חולשתה כדי להחתימה על הסכם שמקפח אותה באופן משמעותי.

עוד נטען כי במועד החתימה לא הוצג בפניה מידע מהותי הנוגע להיקף רכושו ונכסיו של הבעל. האישה הדגישה כי נגרם לה עיוות דין, שכן גובה הרכוש שהועבר לה היה נמוך בהרבה מהזכויות שהיו יכולות להגיע לה על פי הדינים הרלוונטיים.

• האישה טענה לעושק – מצב בו צד להסכם מנצל חולשה קיצונית של הצד השני ומשיג הטבות בלתי הוגנות עבורו.
• נטענה עילת הטעיה – כלומר, אחד הצדדים הסתיר מידע מהותי או הטעה את השני בקשר להסכם.
• הוצגה טענה להפרת חובת תום-הלב – חובת אמון והגינות במו"מ טרם חתימת חוזה.

תגובת הבעל: "ההסכם הוגן וידוע"

מנגד, השיב הבעל כי לשני הצדדים היה ייצוג משפטי מלא והם הבינו את משמעות ההסכמה. לגרסתו, לא הסתיר דבר והכול נעשה מרצון חופשי הכולל הבנה מלאה של ההשלכות. הוא ביקש לדחות את התביעה וטען כי אין לה סיבה עניינית להתערבות בשלב מאוחר כל כך.

פסק הדין: הסכם שנחתם במצוקה ובהסתרת מידע – בטל

לאחר שמיעת עדויות, כולל גורם ששימש כבורר בעניין, התרשמה השופטת כי האישה הייתה במצב נפשי רגיש מאוד בתקופה עליה נסב ההסכם – במידה שהעיבה על שיקול דעתה העצמאי. נחשף כי הייתה עצובה במיוחד, חסרת אונים ואף תיארה עצמה כ"חצי מתה". התלות הכלכלית בבעל הובילה ללחץ נוסף – ואצל משפחתה אף הועלתה הטענה כי בעלה הפסיק לשאת בהוצאות השוטפות, ולפרקים נותקו החשמל והטלפון.

בנוסף קבעה השופטת שהבעל פעל תוך הסתרה מכוונת של חלק ניכר מרכושו. על פי הראיות, נתגלה בדיעבד כי בסמוך לחתימת ההסכם עשה פעולות להברחת נכסים – בפרט נכסי נדל"ן שהועברו לבני משפחה ואז הוחזרו לחזקתו לאחר מכן.

השופטת ציינה כי בהיעדר מידע מהותי כזה – לא ניתן היה לקיים משא ומתן רציני, וממילא לא עמדה האישה על מלוא זכויותיה. לפיכך נקבע כי הן עילת העושק (ניצול מצב קשה באופן בלתי מוסרי) והן עילת ההטעיה (אי גילוי מלא של מידע רלוונטי) מתקיימות במקרה זה במלואן.

זניחת ההסכם והפרת תום הלב

עוד הבהירה השופטת כי התנהלות הבעל חרגה מחובת תום הלב המצופה בעת עריכת הסכמים משפחתיים: הוא לא ניהל משא ומתן בפתיחות, ובכך פגע בשוויון ההזדמנויות של אשתו לשעבר. יתרה מזו, קבעה כי מאז החתימה עברו שנים רבות בהן ההסכם לא הופעל, ולכן ניתן לראות בו כ"זנוח" – נסיבה שמחזקת את הצורך בביטולו.

• עושק מתרחש כאשר צד להסכם מנצל חולשה או מצוקה של הצד שכנגד.
• הטעיה פירושה הסתרה או הצגה שקרית של מידע מהותי לצורך השגת הסכמה.
• חובת תום-הלב חיונית בעיקר בהסכמים הנוגעים לחיי משפחה ורכוש.

סיום התביעה ותוצאותיה

בסיום הדיון קיבל בית המשפט את תביעת האישה, ביטל את הסכם הגירושין המתואר ואף פסק לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 55,000 שקלים. פסק הדין מדגיש את חשיבות השמירה על הגינות והגילוי המלא, גם כאשר הצדדים מלווים בייעוץ משפטי, ואת תפקידו של בית המשפט להגן על צדדים מוחלשים במסגרת סכסוך גירושין.

החלטה זו ממחישה שלמרות אישור הסכמים בבית המשפט, לא תמיד הם חסינים מביקורת מחודשת כאשר מתגלה כי נערכו בנסיבות פסולות. כל צד שנמצא במצב דומה מומלץ כי יפנה לייעוץ משפטי על מנת לבחון את זכויותיו בהסכמים קיימים.

סיכום

המקרה ממחיש את אחריות בתי המשפט לבחון גם הסכמים שנראים סופיים, על מנת להבטיח שמירה על ערכי צדק, שוויון ותום-לב. כאשר עולה חשד לעושק, הטעיה או הפרה מהותית של חובת הגילוי, עומד בית המשפט לצד החלש ומבטיח כי תוצאות ההסכם לא יפגעו בזכויות יסודיות של הצדדים.