בית הדין לעבודה: מורה שפיתח חרדה ודיכאון בעקבות התנכלות הוכר כנפגע העבודה

מקרה מיוחד של התמודדות נפשית חריגה בעבודה הגיע לפתחו של בית הדין אזורי לעבודה בחיפה וקיבל הכרה כ"פגיעת עבודה". בפסק דין עדכני נקבע כי מורה בבית ספר תיכון, אשר חווה שיחה משפילה מול הנהלת המוסד, התלמידה ואשתה, והחל לפתח בעקבותיה חרדות ודיכאון, זכאי להכרה בזכויותיו על פי חוק הביטוח הלאומי.

אירוע טעון בלב יום העבודה

המורה, שבמשך עשרות שנים העביר שיעורים במתמטיקה ובפיזיקה, נקרא לפתע למשרד המנהלת באחד מימות החורף בשנת 2017. להפתעתו, בחדר חיכתה אחת מתלמידותיו בליווי משפחתה. באותו מעמד דרשה המנהלת מהמורה להתנצל בפומבי על הערה שלילית שרשם לתלמידה, תוך שהביעה ביקורת חריפה כלפיו והתנהלותו, זאת לעיני הנוכחים.

האירוע לווה בתחושת השפלה ובושה עמוקה מצד המורה, וכבר באותו יום חווה סערת רגשות משמעותית. יום לאחר מכן, פנה המורה לטיפול רפואי והתלונן על תסמיני חרדה, דיכאון ובעיות שינה קשות. כמו כן, בהמשך פנה לפסיכיאטרית וקיבל אבחנה של תגובת הסתגלות נפשית חריפה, אשר לטענתו נובעת ישירות מאותו אירוע במשרד המנהלת.

ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה

בשל סירוב המוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כפגיעת עבודה, פנה המורה בתביעה לבית הדין לעבודה. במהלך הדיונים, מונה מומחה מהתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט לצורך הערכת מצבו הרפואי הנפשי של התובע והקשר שבין הסבל שחווה לבין המקום בו התרחש האירוע.

• חוות הדעת קבעה כי המורה פיתח תגובת הסתגלות עם סממנים חרדתיים ודיכאוניים כתוצאה מישירה מהאירוע החריג מול המנהלת, ולאור העדר גיבוי מתמשך מצד הנהלה קודם לכן.
• נמצא כי הפגישה הקשה היוותה נקודת מפנה – "הקש ששבר את גב הגמל" – ואחראית להחמרה הדרמטית במצב הנפשי של המורה.

השופט אימץ את חוות הדעת, תוך שדחה את עמדת הביטוח הלאומי שלפיה יכול שהבעיות הנפשיות החלו עוד קודם. בפסק הדין פורט, כי גם אם התחושה הקשה ליוותה את התובע מתחילת השנה, הרי שהאירוע החריג במשרד המנהלת מהווה אירוע יסוד לעיקר ההחמרה.

הכרה כנפגע עבודה – מה המשמעות?

"נפגע עבודה" לפי הביטוח הלאומי, הוא אדם שנפגע פיזית או נפשית עקב אירוע שאירע לו תוך כדי ועקב העבודה. הכרה ככזו מעניקה זכויות משמעותיות, בהן דמי פגיעה, תשלומים, ואפשרות להחזר הוצאות טיפול ושיקום. במקרה זה, הפסיקה מדגישה כי פגיעה נפשית כתוצאה מאירוע חריג בעבודה תזכה אף היא להכרה, בתנאי שיוכח קשר סיבתי ברור, ולכך סייעו המסמכים הרפואיים שהגיש המורה ועדות המומחה.

בנימוקיו, פירט השופט גם את ההיסטוריה הרפואית, והתייחס לכך שהתובע קיים מספר פגישות רפואיות קצרות טווח לאחר אותו אירוע קשה, ובכולן תועד קשר ישיר בין ההידרדרות במצבו לבין הפגישה מול המנהלת.

נקודות חשובות מההליך

• המורה הכיר בכך שהרגיש חוסר תמיכה מתמשך מהנהלת המקום עוד טרם האירוע החריג, אך הפגישה במשרד הייתה חריגה באופייה.
• הרופא המומחה אישר בהערכתו כי מדובר בתגובה נפשית חריגה-ואינה מסתכמת בחוסר שביעות רצון רגעי, אלא באבחנה קלינית ברורה.
• הפסיכיאטרית אבחנה "תגובת הסתגלות", הגדרה רפואית לדפוס התנהגותי ונפשי הבא לידי ביטוי בעת התמודדות עם לחץ חריג בסביבה מוכרת – בעבודה, במקרה דנן.
• על בסיס ההוכחות, חויב המוסד לביטוח לאומי לשלם למורה את הוצאות המשפט.

השלכות רוחב למקרים דומים

פסיקה זו משקפת הכרה הולכת וגדלה של מערכת המשפט בכך שהתמודדות נפשית חריגה בשנת העבודה עשויה לזכות להגנה ולפיצוי, בדיוק כפי שהייתה מתבצעת במקרה של פגיעה גופנית. המשמעות עבור ציבור המורים והעובדים בכלל היא שעמידה על זכויות במצבי השפלה חריגים או לחץ מתמשך במקומות עבודה – יכולה להניב הכרה ופיצוי, בתנאי שקיימת תשתית רפואית ברורה וקשר עובדתי מבוסס בין האירוע החריג ובין ההתדרדרות במצבו של העובד.

לסיכום, בית הדין לעבודה קיבל את עמדתו של המורה, הכיר באירוע החריג כפגיעת עבודה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות משפט. הפסק קובע רף חדש להתייחסות כלפי אירועים נפשיים בעבודה, ומבהיר את החשיבות בליווי רפואי מקצועי ובהצגת מסמכים מתאימים בכל הליך מסוג זה.