אישה ניצחה במאבק רכושי: הורי בן הזוג לא יוכרו כבעלי הנכס המשותף
אישה ניצחה במאבק רכושי: הורי בן הזוג לא יוכרו כבעלי הנכס המשותף

פסק דין חדש בבית המשפט למשפחה, שפורסם לאחרונה, קבע כי דירה שנרכשה במשותף בין בני זוג לשעבר תישאר בבעלותם בלבד, ולא תעבור לידי הוריו של הבעל, למרות שהם רשומים כבעלי הדירה בטאבו. מקרה זה מדגיש את הייחודיות והמורכבות של סוגיות רכושיות בקרב משפחות שבהן יש רקע של אלימות במשפחה ושיקולים פרוצדורליים ברכישת דירה.

המחלוקת סביב הבעלות על הדירה

בני הזוג שעלו לארץ ממזרח אירופה לפני כשלושה עשורים, רכשו בתום שנות התשעים דירה במימון המדינה, תוך שהם מנצלים הטבות המוענקות לעולים חדשים. במסגרת רכישת הדירה נרשמו כהוראת המשכנתה גם הוריו של הבעל – כשלכאורה יש בכך כדי להקנות להם מחצית מהדירה, לפחות על הנייר.

לאחר פירוק קשר הנישואין, עלתה המחלוקת – האם להורי הבעל יש זכויות אמיתיות בנכס, או שמא היה מדובר ברישום פורמאלי בלבד, שנעשה לשם קבלת ההטבה הכלכלית. האישה, שעמדה במרכז ההליך, ביקשה מבית המשפט לקבוע כי כל הזכויות בדירה שייכות לה ולגרוש שלה, ואילו הורי הבעל אינם בעלי הדירה כלל.

  • הדירה נרכשה באמצעות הטבות לעולים חדשים
  • הורי הבעל נרשמו כבעלים כדי לעמוד בתנאים ללקיחת משכנתה מועדפת
  • לאחר פירוק הנישואין עלתה טענה מצד ההורים לזכויות בבעלות – טענה שנדחתה בבית המשפט

רקע של אלימות והשפעתו על הרישום

מעמדו של הרישום הפורמאלי בבעלות על הנכס הפך להיות משמעותי במיוחד לאחר שהאישה פנתה להליך משפטי, בטענה שסבלה מאלימות מתמשכת מבן זוגה לשעבר. במסמכי בית המשפט תוארו מקרים קשים של פגיעות פיזיות ונפשיות, לרבות הפעלת כוח ודרישות בוטות מצד האיש.

במהלך הדיונים העידו הילדים על מה שחוו בביתם. השופט התרשם כי מדובר בדפוס חוזר של אלימות כלפי האישה וילדיה. עדויות אלה תרמו להבנה כי מצבה של האישה אילץ אותה להסכים לצעדים שונים במהלך חייה המשותפים, לרבות רישום הדירה באופן שלא משקף את הבעלות האמיתית.

  • אלימות במשפחה משפיעה לעיתים על קבלת החלטות כלכליות ורכושיות
  • רישום פורמאלי שאינו משקף בעלות אמיתית עשוי להיפסל
  • עדויות הילדים והאישה חיזקו את גרסתה כי הרישום נבע מהכורך ולא מאינטרס כלכלי של ההורים

פסיקת בית המשפט: מהות הבעלות קובעת

בתום שמיעת העדויות בחן בית המשפט את הראיות, והגיע למסקנה כי הורי הבעל מעולם לא היו שותפים אמיתיים ברכישת הדירה. הם לא נשאו בתשלומים עבור הנכס, ולא התכוונו לשהות בו. הרישום, כך נכתב, נבע מדרישה טכנית של הבנק – לצרף את שמם של העולים החדשים כדי לקבל הלוואת משכנתה משופרת, אך לא הייתה מאחוריו עסקת העברת זכויות אמיתית.

בבית המשפט נקבע כי על אף שמרשם המקרקעין (הטאבו) הוא ראיה לאחזקה, ניתן לסתור אותו כאשר מוצגות ראיות ממשיות שהרישום נועד למטרה פרוצדורלית בלבד. במקרה זה, הובהר שעל פי הדין, הכוונה האמיתית של הצדדים בעת רכישת הדירה היא זו שקובעת את הבעלות האמיתית.

  • השופט קבע: "הורי הבעל לא רכשו זכויות מהותיות בדירה"
  • הרישום נעשה משיקולים טכניים בלבד
  • הפרדת רכוש לא תתקיים כאשר לא מתקיימת כוונה משותפת לבעלות

החלטות רכושיות נוספות בהליך

בית המשפט דן גם בדירה שנייה שהוזכרה בתביעה, ונרכשה בהמשך. בעניין זה נמצא כי דירה זו נקנתה מתוך שיקול אחר – לספק מקום מגורים להורי הבעל, ולכן הוכרה כשייכת להם בלבד. בכך, ביקש בית המשפט לחלק את המשאבים באופן הוגן ולמנוע חוסר צדק בין הצדדים.

במסגרת איזון המשאבים, מונח המשמש לתיאור חלוקת נכסים לאחר סיום נישואין, חויב האיש להעביר לאשתו תשלום בסך גבוה, בנוסף לקביעת זכויותיה בדירה הראשונה. סכום זה שיקף את חלקה בנכסים וגם את הפגיעה שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלותו.

  • דירה אחת – לבני הזוג בלבד; הדירה השנייה – להורים בלבד
  • האישה תקבל מחצית מתמורת הדירה לאחר מכירתה ובנוסף סכום כספי
  • איזון המשאבים הוחל בהתאם לעקרונות דיני המשפחה

משמעות פסיקת בית המשפט למשפחות אחרות

פסק הדין מדגיש כי בתי המשפט למשפחה אינם מסתפקים ברישום פורמאלי בלבד, אלא בוחנים את כוונת הצדדים והמכלול הנסיבתי. כאשר הרישום נעשה ממניעים טכניים ואינו משקף את המציאות, יש מקום להורות על שינוי אופן חלוקת הנכס בפועל.

ההכרעה עשויה לשמש תקדים למשפחות נוספות בהן צדדים שלישיים נרשמים כבעלי נכס מסיבות פרוצדורליות בלבד. במקרה זה, השימוש בשמות בני משפחה נוספים נועד לתכלית אחרת – ועמידה על כך היא קריטית כדי להגן על זכויות בני הזוג עצמם, בייחוד במצבים של פערי כוחות ואלימות.

סיכום

בפסק הדין המדובר הוכח כי לא די ברישום הנכס על שם מספר בני משפחה, ויש לבדוק לעומק את מערך הנסיבות, מערכת היחסים בין הצדדים ואת אופן המימון של הנכס. כאשר עולה חשש לבעיות כמו אלימות, התקשורת הפיננסית ורישום הנכסים נעשית רגישה עוד יותר. פסק הדין מבהיר כי עקרונות הצדק והאמת עומדים בבסיס ההכרעה, ויכולים לגבור על הרישום הרשמי של זכויות קנייניות.