פיצוי מופחת בתביעת ביטוח: כשנזק אינו מוחלט

פסק דין חדש שניתן לאחרונה בתחום תביעות הביטוח ממחיש כיצד בתי המשפט בוחנים את שיעור הפיצוי במקרים שבהם הנזק הנתבע אינו מוחלט וקיימת מחלוקת על שיעורו.

סקירת המקרה

בתיק שנדון בפני בית המשפט, נדונה תביעה לקבלת פיצויים מחברת ביטוח בעקבות מקרה נזק. התובעים טענו לנזק מהותי לרכוש וביקשו להחיל את מלוא הכיסוי הביטוחי, אך חברת הביטוח חלקה על עמדתם והעלתה טענות בדבר שיעור הנזק והמגיע לתשלום.

הדיון התמקד בהמשך כיצד יש לחשב את שיעור הפיצוי, במיוחד כאשר טענות הנתבעת שונו במספר שלבים של ההתדיינות, מה שהביא להערכות שונות לגובה הפיצוי.

שיקולי בית המשפט לגבי שיעור הפיצוי

בתחילה, ביקשה חברת הביטוח להפחית מהפיצוי 10% כתוצאה מהערכתה הראשונית לגבי היקף הנזק. עם התקדמות ההליך, החברה קבעה אומדן חדש, לפיו הנזק קטן יותר, והפחיתה מהפיצוי עוד 50%. התובעים מצדם חלקו על שיעור זה וטענו כי יש לשלם את מלוא הנזק - 100% מסכום הפוליסה.

בית המשפט נדרש להתייחס להפרשי שיעור הפיצוי, תוך בחינת חוות דעת מומחים ונתונים נוספים שהוגשו. השופט הבכיר הדגיש כי יש להפעיל מדיניות שומרת איזון ולפסוק בהתאם לראיות שהוצגו בפועל.

• חברת הביטוח ביקשה לקזז ניכוי נוסף בגובה 5% בשל נסיבות מסוימות שהתרחשו במהלך האירוע המצער.
• התובעים מחו על הקיזוז הנוסף, וטענו כי מדובר בנזקים אשר לא הובאו בחשבון בחישוב הראשוני.

החלטת בית המשפט ופירוט הסכומים

לאחר בחינה מדוקדקת, החליט בית המשפט להפחית מהפיצוי סכום של 3% נוספים, תוך התייחסות לנסיבות המיוחדות של המקרה. השופט הסביר כי במקרים בהם קיים חוסר בהירות, יש לזכות את התובעים בפיצוי מוגבל אך הוגן, שמשקף את העמימות ואי הוודאות העובדתית.

נקבע כי הפיצוי המגיע לתובעים יעמוד, לכל היותר, על 92% מסכום התביעה המקורי, וזאת בהתחשב במכלול השיקולים ובהערכות הנוגעות לגובה הנזק.

• הפחתה בסך 5% מהפיצוי הוחלה בשל טענה להחמרת הנזק בגין רשלנות תורמת מצד התובעים.
• בית המשפט הסביר כי כאשר התובע תרם להתרחשות הנזק או להגדלתו - יש להפחית שיעור מהפיצוי בהתאם.

רשימת סכומים והוצאות בתביעה

בסיום ההליך, חויבה חברת הביטוח לשלם לתובעים סכום של 25,000 ש"ח כפיצוי ראשי.

נפסקו לתובעים הוצאות משפטיות בסך 45,000 ש"ח, בתוספת שכר טרחת מומחים בגובה 2,000 ש"ח.

הסכום הכולל שנפסק עמד על 77,000 ש"ח, אליו נוספו 15,400 ש"ח בגין הוצאות נוספות והפרשי הצמדה.

• בית המשפט הדגיש, כי מטרת הפיצוי בתביעות נזקי נכס אינה הענשה אלא השבת המצב לקדמותו.
• פיצוי בתביעות מסוג זה נבחן לפי היקף הנזק ומהות התקשרות הצדדים בפוליסת הביטוח.

ניתוח פסיקת הסכומים

המקרה מלמד, כי גם כאשר התביעה מפורטת ומגובה בחוות דעת מקצועיות, קיימת חשיבות רבה לשיקול הדעת של בית המשפט בבחינת הנתונים וקביעת שיעורי הפיצוי. במקרים כאלה, לעתים לא מתקבל מלוא הסכום הנתבע, עקב ניכויים בגין אחריות תורמת, חוסר בהירות בהוכחת הנזק או שיקולים הקשורים להתנהלות התובעים.

נפסק כי בכל מקרה יש לשאוף לחלוקת סיכונים צודקת, ולהעניק פיצוי מידתי ביחס לנסיבות.

סיכום

פסק דין זה מדגים כיצד פוסקי הדין מאמצים גישה עניינית ומאוזנת במחלוקת בין מבוטחים לבין חברות הביטוח. בחינת התנהלות הצדדים, חוות הדעת וביצוע חישובים מדויקים מאפשרים פסיקה שאינה מחמירה אף עם אחד מהצדדים. פסק הדין מדגיש את הצורך להוכיח את היקף הנזק ותורם להבנה כי לא בכל מקרה תקבל התביעה את מלוא הסכום, אלא פיצוי המשקף את המצב העובדתי לאשורו.