רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

מקרה חריג של טיפול שיניים הסתיים בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט פסק כי שני רופאי שיניים התרשלו כלפי מטופל ועקרו מרבית שיניו מבלי לקבל הסכמה מדעת. התוצאה: המטופל יפוצה בסכום גבוה בגין עוגמת נפש, טיפולים מיותרים והוצאות עתידיות.

תחילתו של טיפול שגרתי

גבר כבן חמישים פנה למרפאת שיניים עם כוונה ברורה לטפל בכמה שיניים בודדות בלבד. בפגישה חברתית פגש אחד מהרופאים שהזמינו לבדוק שן שבורה, מתוך מחשבה כי יזדקק להשתלה חלקית ולטיפולים פשוטים. להפתעתו, לאחר ביקור ממושך במרפאה, שבמהלכו טופל גם על ידי רופא נוסף, הוא יצא מחדר הטיפולים כאשר בפיו נותרו מעט מאוד שיניים. בסופו של מהלך רפואי של חמש שעות, עקרו לו רופאיו שבעה עשר שיניים מבלי שתיאמו עמו את ההליך באופן מעמיק וברור.

מניעת הסכמה מדעת וטענות להתרשלות

המטופל טען כי לא תודרך מראש בנוגע להיקף התוכנית הטיפולית. לדבריו, סבר כי ייעקרו לכל היותר שלוש-ארבע שיניים. רק לאחר התעוררותו מן ההרדמה הבין כי עבר טיפול מרחיק לכת שכלל עקירות מסיביות, התקנות שתלים וטיפולי שורש, הרבה מעבר למה שחשב או הסכים לו. חוסר הוודאות והלם הפרוצדורה גרמו לו לתחושת פגיעה קשה בכבודו ובבריאותו, והוא הגדיר את מצבו לאחר האירוע ככמעט חסר שיניים לחלוטין.

טענותיו גובו בכך שלא נמסרו לו הסברים מלאים לפני התחלת הטיפול, ולא ניתן לו מידע רפואי מספק שיאפשר לו להסכים מדעת – עיקרון יסוד ברפואה המציין כי על הרופא להסביר למטופל על הסיכונים, החלופות, וההשלכות של הפרוצדורה המוצעת.

עמדת הרופאים וגרסת ההגנה

לעומת זאת, שני הרופאים טענו במהלך ההליך המשפטי כי המצב הרפואי של המטופל חייב התערבות רחבה ומהירה. לטענתם, לא ניתן היה להציל את השיניים, וכי אפילו ביקש לסיים את כל הטיפולים במהלך קצר ככל האפשר. לדבריהם, לא הייתה דרך חלופית לשיקום הפה והם פעלו לטובת בריאותו, בהתאם ללקויות שאיבחנו בצילומי פה ובבדיקות מעבדה.

חוות דעת מומחה רפואי בלתי תלוי

כדי להכריע בסוגיה מינה בית המשפט מומחה בתחום רפואת השיניים. המומחה עיין בחומרי התיק, לרבות צילומים, וקבע כי המטופל סבל אכן ממחלת חניכיים מתקדמת – תסמין הגורם לשיניים לאבד אחיזה בלסת. עם זאת, הוסיף כי לפני ביצוע עקירות כה מרובות היה מקום לנסות פתרונות שמרניים וטיפולים לשיפור מצב החניכיים, במקום להיגרר לסילוק מסיבי של שיניים קבועות וחשובות.

הערכת המומחה הדגישה שהפרקטיקה הרפואית מצביעה על הצורך לנסות קודם כל לייצב את מצב החניכיים באמצעות טיפולים משמרים, במיוחד על רקע מחלות נלוות כמו סכרת ועישון. לדידו, מוטב היה לעקור עד ארבע שיניים בלבד, וכי מרבית העקירות היו מיותרות ועלולות אף להחמיר את המצב בעתיד – גם הטיפול בשתלים תחת חניכיים חולות עלול להביא לכישלון מהיר של השתלים.

הכרעת בית המשפט – פיצוי כספי מוגדל

בית המשפט, בליווי חוות הדעת הרפואית, קבע כי רופאי השיניים התרשלו כלפי המטופל. נקבע כי לא ננקטו הפעולות הרפואיות ההולמות בטרם ביצוע פרוצדורה כירורגית כה מקיפה, כי לא טופלה מחלת החניכיים בצורה מספקת, וכי לא הובהרו לו כל ההיבטים הרפואיים והסיכונים. החלטות משמעותיות בדבר בריאותו התקבלו מבלי לשתף אותו במידע מהותי, הפרה ברורה של עקרון ההסכמה מדעת.

ביום פסק הדין פורט כי 13 מתוך 17 העקירות שנעשו היו מיותרות. בנוסף, בוצעו טיפולי שורש ושיקום – פעולות שגם להן לא הייתה הצדקה רפואית מלאה ולא קיבלו את אישור המטופל.

רכיבי הפיצוי – עוגמת נפש, טיפולים עתידיים והוצאות

הפיצוי הכספי שנפסק למטופל חושב תוך התייחסות לעלות העקירות והטיפולים שנעשו שלא לצורך, וכן לתשלום על טיפולים עתידיים שיהיה עליו לעבור כדי לשקם את מצבו. דגש מיוחד ניתן לנזק הנפשי – עוגמת הנפש הוכרה כרכיב פיצוי משמעותי, משום שהמטופל נאלץ להתמודד עם השלכות נפשיות וחברתיות של אובדן מרבית שיניו והתלות ההולכת וגוברת בשיקום פה מורכב.

בסופו של יום, חויבו שני הרופאים לשלם ביחד ולחוד סכום של כ-200,000 שקל, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.

• שם עורכי הדין ומפרטי הצדדים נשמרו באנונימיות לפי החלטת בית המשפט.

סיכום

הפסיקה משמשת תזכורת לרופאים ולמטופלים כאחד, לחשיבות היתר של הסכמה מדעת וביצוע הליכים רפואיים רק לאחר מתן מידע מלא וברור. התרשלות רפואית – בפרט בתחום רגיש כמו רפואת שיניים – עלולה לגרור נזק משמעותי והשלכות כלכליות ניכרות על המטופל והרופא גם יחד. המקרה הנוכחי מדגים כי בתי המשפט בישראל אינם מהססים להגן על זכותו של המטופל לקבל הסבר ברור ולהחליט בעצמו על מסלול הטיפול הרפואי שהוא עובר.