קופת חולים תפצה הורים בפיצוי משמעותי בשל פגיעה בזכות להחליט על ביצוע בדיקות היריון

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה קובע פיצוי בסך 250,000 שקלים להורים לילדה עם תסמונת דאון. הפיצוי נפסק בשל פגיעה בזכותם של ההורים לקבל החלטה מושכלת על ביצוע בדיקת מי שפיר בזמן ההיריון, זאת חרף העובדה שבפועל לא היו מבצעים את הבדיקה.

העובדות המרכזיות

מדובר בהורים לילדה בת תשע שאובחנה כלוקה בתסמונת דאון לאחר לידתה. האם, שהייתה בשנות ה-30 לחייה בעת ההיריון, לא הופנתה לבדיקת מי שפיר ולא קיבלה הסבר מלא על יתרונות וחסרונות הבדיקה. בבדיקת מי שפיר ניתן לאבחן מבעוד מועד מחלות כרומוזומליות, ובהן תסמונת דאון. בדיקה זו מומלצת לנשים בהיריון שמעל גיל 35, בשל עליית השכיחות לשינויים גנטיים בעובר.

לטענת ההורים, אילו הייתה האם מקבלת את כל ההסברים הרפואיים הנדרשים, הייתה מבצעת את הבדיקה ובודקת אפשרות של סיום ההיריון לאור התוצאות. לדבריהם, היעדר ההסבר מצד הצוות הרפואי היווה התרשלות ואף פגיעה באוטונומיית הבחירה שלהם כהורים.

טענות הצדדים

• ההורים טענו כי הצוות הרפואי לא הדגיש בפניהם את החשיבות והסיכונים הכרוכים בהיריון בגיל מתקדם ולא יידע אותם על האפשרות או ההמלצה לבצע בדיקה לאבחון תסמונת דאון.
• לטענתם, זכותם לדעת ולקבל את כל המידע הרפואי הרלוונטי כדי להכריע בנוגע לבדיקות ואפשרות הפסקת היריון.
• מנגד, קופת החולים טענה כי גם אם הייתה ניתנת להורים הפניה מסודרת והסברים מספקים, סביר שהאם לא הייתה מבצעת את הבדיקה, שכן עברה היריונות קודמים מבלי להיעתר לבדיקות מסוימות ואף קיבלה מידע לגבי הבדיקה אך בחרה שלא לבצע אותה.
• קופת החולים הוסיפה כי אין קשר סיבתי בין אי מתן ההסבר לבין לידת הילדה, ולכן אין הצדקה לפסוק פיצוי בגין הולדה בעוולה.

הכרעת בית המשפט

השופט הבכיר בחן את התנהלות האם לאורך ההריון וקבע כי אכן לא ביצעה בדיקות רבות המומלצות בתקופה זו, לרבות בדיקת מי שפיר. ניתן להניח כי גם במידה והיה ניתן לה הסבר מלא, לא הייתה מבצעת את הבדיקה הנחשבת לפולשנית ומלווה בסיכון מסוים לאם ולעובר.

על כן, נקבע שלא מתקיים "קשר סיבתי" – עיקרון משפטי לפיו יש להוכיח שהנזק התרחש כתוצאה ישירה של מחדל או רשלנות – בין אי מתן ההסברים לבין לידתה של ילדה עם תסמונת דאון. אי לכך, בית המשפט דחה את טענות ההורים בנוגע לרשלנות שהובילה לתוצאה הקשה.

פגיעה בזכות לאוטונומיה והמשמעות המשפטית

עם זאת, בית המשפט הדגיש כי אי מתן הסבר רפואי מלא על האפשרות והמשמעות של בדיקת מי שפיר פוגע באוטונומיה של המטופלת. "אוטונומיה" היא מונח משפטי ורפואי משמעותי, ומבטא את זכותו של אדם להחליט על גופו על בסיס מידע מלא.

השופט ציין שלא מדובר בכישלון בודד או בטעות נקודתית, אלא בהתנהלות מתמשכת של מתן מידע חלקי. בבדיקות רבות לאורך ההיריון לא נעשה בירור מספק האם האם מבינה את חשיבות הבדיקה ואת האפשרויות שעמדו בפניה. הדבר התרחש למרות שמדובר בהריונה החמישי, אך הראשון מעל לגיל 35. בהתאם לפסיקות קודמות, קביעת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה נועדה להדגיש את חשיבות ההסכמה מדעת בהליכים רפואיים, גם אם לא היה בכך לשנות את התוצאה הרפואית בפועל.

על פי פסק הדין, קופת החולים חויבה לשלם 250,000 שקלים להורים כפיצוי על שלילתם את האפשרות לקבל החלטה מושכלת ומודעת, כאשר לא קיבלו את המידע הדרוש במלואו בעת הצורך.

השלכות והמשמעות לציבור

• פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לכך שחובה על צוותים רפואיים למסור הסברים מקיפים וברורים על כל בדיקה ופרוצדורה רפואית, בפרט כאשר מדובר בבדיקות בעלות משמעות מרחיקת לכת.
• הפיצוי נפסק בגין פגיעה באוטונומיה בלבד, גם בהיעדר קשר סיבתי לנזק בפועל.
• האחריות להבטיח הבנה מלאה של המטופל חלה על הצוות וכוללת גם בירור כי ההסבר אכן נקלט והובן.

מומלץ לכל מטופלת ולכל הורה לוודא כי נמסר לה הסבר מלא על בדיקות היריון ובמיוחד כאשר ישנה המלצה רפואית הנובעת ממצב אישי, גיל או גורמי סיכון.

בפסק הדין לא צוינו פרטי באי כוח הצדדים או שמות הגורמים במחלקה הרפואית שטיפלה בתובעת. נזכיר כי המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי.

לסיכום, החלטת בית המשפט מהווה מסר ברור על חשיבות זכות ההסכמה מדעת והצורך להבטיח כי מידע רפואי מועבר בצורה יסודית ומלאה, כחלק מהזכויות החוקיות של כל מטופל ומטופלת.